לעיתים קרובות פונים אליי עובדים ועובדות עם כאב בצד החיצוני של המרפק – “מרפק טניס”. רובם לא שיחקו טניס מעולם; הם פשוט מבצעים את אותן התנועות שוב ושוב בעבודה, וזה בדיוק מה שמאפשר להם להיות מוכרים כנפגעי עבודה בביטוח לאומי, במסלול של "מחלת מקצוע" או "מיקרוטראומה".
מאת עורך דין צבי הלוי – ייצוג נפגעי גוף בהליכים למימוש זכויות רפואיות בביטוח לאומי.
מה זה "מרפק טניס"?
בקיצור נמרץ – מרפק טניס (Lateral Epicondylitis) הוא כאב ונוקשות באזור הבליטה החיצונית של המרפק, בדרך-כלל בגלל פגיעה מצטברת בגיד המיישרים של שורש כף-היד.
היום ידוע שמדובר פחות ב“דלקת” ויותר ב-טֶנְדִינוֹזִיס (תהליך ניווני של הגיד) כתוצאה מעומסי-יתר חוזרים, ולא באירוע חד-פעמי. האבחנה ברוב המקרים היא קלינית ונשענת על סיפור המקרה ועל הבדיקה הפיזית שעורך הרופא.
כמה אחוזי נכות אפשר לקבל על מרפק טניס?
אחוזי הנכות בגין מרפק טניס נקבעים ע"י וועדה רפואית, בהתאם למה שכתוב בספר הליקויים של ביטוח לאומי, והם נעים בין 0% ל-30%, בהתאם לעוצמת הליקוי ולמגבלה התפקודית הנותרת.
ספר הליקויים איננו כולל התייחסות ספציפית למרפק טניס, אלא קובע אחוזי נכות למגבלות הקשורות במרפק.
סעיף 41 כולל אחוזי נכות עבור הגבלה בתנועות המרפק ושורש היד, סעיף 42 (2) כולל נכות בגין פציעת שרירי המרפק.
בפרקטיקה – וועדות רפואיות רבות קובעות נכות "מותאמת" לפי סעיף אחר לגמרי, העוסק בהשפעה הכללית על כושר הפעולה.
כך או כך – לוועדה הרפואית יש להתכונן היטב, ולהציג את הבעיות התפקודיות באופן מיטבי (לא מספיק להציג בדיקת הדמיה).
איך ולמה מרפק טניס קשור לעבודה? שלושה מנגנוני עומס עיקריים שחוזרים על עצמם וגורמים לליקוי
לפני שניגשים לענף נפגעי עבודה בביטוח לאומי ומבקשים להכיר במרפק טניס כפגיעה בעבודה, צריך קודם כל להבין מהן התנועות אשר יכולות לגרום לליקוי ולדעת להסביר הכיצד הן נדרשות בעבודה.
- פשיטת שורש כף-היד – תנועת הרמה של גב כף היד כלפי מעלה, מעין כיפוף “לאחור”.
- סיבובי אמה – תנועה של הברגה או פתיחה (סופינציה/פרונציה).
- אחיזה חזקה – אחיזה חזקה תוך כדי התנועה, כגון אחיזה סטטית ממושכת של כלי עבודה.
ככל ששהשלישייה הזו כוללת יותר חזרתיות, מאמץ, כלים כבדים ותנוחות לא-ניטרליות של כף היד – הסיכוי להכרה במרפק הטניס כתאונת עבודה עולה משמעותית, דרך מיקורטראומה או מחלת מקצוע.
לגבי רטט מכלים (מקדחה/פטיש אוויר): מבחינת המנגנון, הוא יכול להחמיר עומסים, בין היתר כיוון שהוא דורש כוח אחיזה, משפיע על זרימת דם, לוחץ על עצב וכד'; הקשר מתחזק בעיקר כשהוא מצטרף לחזרתיות, כוח ותנועה.
מקצועות הקשורים לגרימה או החמרה של מרפק טניס
- נגרים, מכונאים, שרברבים, חשמלאים, מתקיני אלומיניום – נדרשים להברגות רבות, אחיזה חזקה, תנועות לא-נוחות ולעיתים רטט.
- קצבים ועובדי עיבוד מזון/פס ייצור – נדרשים לחיתוכים וחזרות אינסופיות עם מאמץ ותנועות תוך כדי אחיזה ממושכת.
- צבעים ומקצועות גמר – נדרשים לאלפי חזרות של פשיטת שורש כף-היד ותנועות סיבוב.
- עבודה משרדית – כאן הדעות חלוקות, כיוון שמצד אחד אין עומס הדורש הפעלת כח ומצד שני יש חזרתיות רבה. אפשר לסכם "בגדול" שכאשר יש שעות ארוכות ברצף של תנועות בתנוחות לא-ניטרליות וחזרתיות ללא הפסקות, יחד עם ארגונומיה לקויה, זה יכול לתרום לסיכוי שמרפק הטניס יוכר כפגיעה בעבודה.
- מקצועות נוספים – חשוב להדגיש שזאת לא רשימה סגורה; ישנם מקצועות רבים נוספים אשר יכולים להיות מוכרים, ככל ועונים לתנאים הנדרשים
איך מוכיחים קשר סיבתי מול ביטוח לאומי (מיקרוטראומה) – צעד-אחר-צעד
- מיפוי העבודה לתנועות: לתאר את התנועה המזיקה, לשם מה היא נדרשת וכמה זמן היא אורכת בכל יום עבודה?
- יומן חשיפות ותיעוד חזותי: שבוע-שבועיים של יומן עבודה (פירוט זמנים, תנועות, כלי עבודה, משקלים וכד'), לצלם תמונות וסרטונים של התנועות, לעיתים קיים צורך בעדים ממקום העבודה (מנהל, קולגות או אפי' לקוחות).
- מסמכים רפואיים ממוקדים: מסמכים שמתעדים בדיקה קלינית קלאסית, כגון מישוש לזיהוי אזור הכאב, בדיקת תנועה תוך כדי התנגדות לזיהוי מקור הכאב ומבחן קוזן.
- תיעוד רמת הכאב על ציר הזמן: מסמכים המתעדים הופעת הכאב אחרי תקופת עומסים; החמרה תחת עומס; הקלה בכאב בזמן חופשות מעבודה.
האם מרפק טניס הוא מחלת מקצוע?
קודם כל נבהיר ש"מחלת מקצוע" היא לא כל מחלה שהעובד חלה בה כתוצאה מעבודתו. כדי שמחלה תוכר כמחלת מקצוע על ידי הביטוח הלאומי, היא חייבת להיכלל ברשימה הסגורה של מחלות המקצוע.
רשימה זו מפורטת בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, המכונה גם כ"תקנות מחלות מקצוע".
- הרשימה הסגורה: המשמעות היא שרק מחלות המופיעות מפורשות ברשימה זו, בצירוף תנאים ספציפיים לגבי סוג העבודה או החשיפה שגרמה להן, יוכרו אוטומטית (בכפוף להוכחת קשר סיבתי) כמחלות מקצוע.
- היתרון: אם מחלתו של העובד ועבודתו תואמות בדיוק את אחד הסעיפים ברשימה, קמה "חזקת סיבתיות". כלומר, קל יותר להוכיח את הקשר בין העבודה למחלה ולקבל פיצוי.
- החיסרון: מחלה שאינה מופיעה ברשימה, גם אם נגרמה בבירור מהעבודה, לא תוכר כפגיעה בעבודה במסלול של "מחלת מקצוע". (במקרה כזה, על העובד להוכיח את תביעתו דרך מסלול ה"מיקרוטראומה" שהזכרנו לעיל).
פריט 26 לחלק א' לתוספת השניה קובע חזקת מחלת מקצוע לליקוי שהוא "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק" והוא חל על עובדים שעבודתכם כרוכה ב"עבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות ברציפות".
פריט 13 לחלק ב' לתוספת השניה קובע חזקת מחלת מקצוע לליקוי שהוא "שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך" והוא חל על עובדים שעבודתם הינה "עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב".
פריט 4.12 לרשימת המחלות הנוספות המוגדרות כמחלות מקצוע, המופיע בתקנות מחלות מקצוע (חובת הודעה – רשימה נוספת), תש"ם-1980 מוסיף גם ליקוי מסוג "דלקת בגידי פרק היד ותיקיהם (tendovaginitis)" כחלק מרשימת "מחלות הנגרמות על ידי גורמים פיזיקלים ומיכנים".
לאור האמור, על עובד הפונה לביטוח לאומי בתביעה להכיר במרפק טניס כפגיעה בעבודה, לטעון גם לתחולתה של חזקת מחלת המקצוע על תביעתו, וגם לקיומם של התנאים הנדרשים לפי תורת המיקרוטראומה.
אתם לא לבד.
אם אתם סובלים מכאב כרוני במרפק או חושדים שמדובר במרפק טניס שנגרם כתוצאה מהעבודה – פנו לביטוח לאומי כשאתם מיוצגים על ידי עורך דין בעל ניסיון, שמייצג דרך קבע מול המוסד לביטוח לאומי.
מדובר בתהליך משפטי ורפואי שמצריך הוכחת קשר סיבתי מדויק והצגת ממצאים רפואיים מתאימים.
עורך דין ביטוח לאומי צבי הלוי עוסק בייצוג נפגעי עבודה ובמימוש זכויות רפואיות מול ביטוח לאומי, כולל תביעות להכרה במחלות מקצוע ומיקרוטראומה.
פנו עוד היום לייעוץ מקצועי כדי למצות את הזכויות שמגיעות לך.
