החבטה העזה כשנפצע בזמן פעולה הייתה רק ההתחלה. יניב (שם בדוי), מתנדב מסור במשטרה, הרגיש כאב צורב שעלה מגבו התחתון במהלך פעולת מעצר. זה היה יום שסימן את תחילתו של מסע רפואי ומשפטי מתיש שיימשך למעלה מעשור. מה שיניב לא ידע באותו רגע הוא שהפציעה הכואבת הייתה החלק הקל; הקרב האמיתי יתנהל מול חומה בירוקרטית אטומה, והחלטה אחת, שתתקבל מתוך ייאוש כלכלי, תעלה לו בסופו של דבר בכל מה שנלחם עליו.
המסע המפרך הזה הגיע לנקודת הכרעה קריטית וסופית בפסק דין שניתן ביום 12/10/2025 ע"י ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) בבית משפט השלום בחיפה בהליך שמספרו ע"נ 38914-08-23, בפני יו"ר הוועדה כב' השופט אמיר סלאמה, וחברי הוועדה עו"ד באדי חמדאן וד"ר דני קירשנר.
קראו על המסע המפרך שעבר יניב, ועל הדרך בה יכול היה לקבל כפל קצבאות, אם היה מכלכל את צעדיו בבחינת 'סוף מעשה במחשבה תחילה'.
הדרך הארוכה: עשור של תביעות ודחיות
כמי שנפגע במהלך שירות התנדבות במשטרה, יניב פעל בהיגיון. ביוני 2011, חודשים ספורים לאחר הנפילה, הוא הגיש תביעה להכרת זכות לקצין התגמולים במשרד הביטחון, בטענה לבעיה אורתופדית בגבו שנגרמה מהאירוע. הוא נתקל בחומה. המשיב, קצין התגמולים, דחה את תביעתו בהתבסס על חוות דעת של מומחה מטעמו.
יניב לא ויתר וערער לוועדת הערר. הוועדה מינתה מומחה מטעמה, ד"ר נורמן דורון, כדי שיבחן אותו. הדו"ח שהגיש המומחה היה מכה ניצחת: הוא קבע כי ליניב לא נותרה כל נכות כתוצאה מהאירוע. מול חוות דעת זו, ובלית ברירה, יניב המיואש ביקש למחוק את הערעור, ובקשתו התקבלה. הדלת הראשונה נטרקה בפניו.
אך גופו של יניב לא קיבל את התזכיר. השנים חלפו, ומצבו רק הלך והתדרדר. כאבי הגב היו רק ההתחלה; אליהם הצטרף מפל נוראי של בעיות רפואיות נוספות. הוא החל לסבול מבעיות בקרסול וברגל שמאל, בעיות עצביות ברגליים, בעיות פרוקטולוגיות קשות וחוסר שליטה על הסוגרים ובעיות נפשיות כבדות.
ב-2017, הוא ניסה שוב. הוא הגיש תביעה חדשה נגד קצין התגמולים, בה פירט את מסכת הייסורים שלו, וטען כי נותר עם נכות חמורה בגב המצריכה ארבעה ניתוחים, בנוסף לכל הבעיות החדשות. גם הפעם הוא נדחה על הסף, בנימוק שההליך הראשון הסתיים למעשה בהכרעה לגופו של עניין.
ב-2022, יניב עשה ניסיון אחרון. הוא הגיש "תביעה חדשה" בגין "החמרת מצב", כשהוא מייחס את כל בעיותיו לאותו אירוע ארור מ-2011. הוא טען לנכות פוסט-טראומטית, שיתוק בכף רגל שמאל, בעיה אורולוגית, ברכיים חלשות ובעיות גב. ביולי 2023, הגיעה התשובה הסופית מקצין התגמולים: דחייה על הסף. אך הפעם, הנימוק היה שונה, והוא זה שחתם את גורלו: "בחירה בזכויות".
ההחלטה ה"גורלית": הפנייה לביטוח הלאומי
מה קרה מאחורי הקלעים? בעוד יניב נלחם במשרד הביטחון, הוא ניהל מלחמה נוספת – מלחמת הישרדות יומיומית.
בייאושו, וכדי לפרנס את משפחתו, יניב פנה במקביל למוסד לביטוח לאומי (מל"ל). תיק בית המשפט חשף כי לא הייתה זו פנייה אחת, אלא מסע משפטי מקביל וענף.
ראשית, הוא הגיש תביעה להכיר באירוע ההתנדבות כ"תאונת עבודה", והצליח. ועדות רפואיות בענף נפגעי עבודה הכירו בנכויותיו כנובעות מהאירוע: 10% בגין הגב, 5% בגין פגיעה נפשית ו-15% בגין אין אונות.
שנית, ובמקביל, הוא המשיך לנהל הליכים בענף "נכות כללית" במל"ל. שם, ועדה רפואית קבעה לו בשנת 2023 נכות רפואית משוקללת של 79%. הנכות הזו הורכבה משלל הבעיות מהן סבל: צוואר, גב, נוירופתיה, אי שליטה על סוגרים, אין אונות, בעיות במתן שתן ובעיות נפשיות – אותן בעיות שהוא ייחס בתביעתו למשרד הביטחון.
והעובדה המכרעת: מאז אוקטובר 2011, יניב מקבל קצבאות חודשיות מהמוסד לביטוח לאומי.
פסק הדין הסופי: מדוע קבלת קצבה מביטוח לאומי חוסמת תביעה ממשרד הביטחון
זו הייתה הנקודה שבה נחרץ גורלו המשפטי. בערעור האחרון שלו, יניב, שייצג את עצמו ללא עורך דין, הודה שהוא אכן מקבל קצבה מביטוח לאומי. הוא ניסה להסביר את המניע שלו בפשטות כואבת: "ידוע שתביעה מול משרד הביטחון נמשכת זמן רב והתובע חייב לחיות ולפרנס את משפחתו וזה מבוי סתום". הוא טען למעשה שנאלץ לקחת את כספי הביטוח הלאומי כי לא הייתה לו ברירה.
ועדת הערר דחתה את הערעור.
ההחלטה התבססה באופן מוחלט על דוקטרינה משפטית המכונה "בחירת זכויות", המעוגנת בסעיף 36א' לחוק הנכים (תגמולים ושיקום).
החוק קובע בצורה חד משמעית: נכה שיש לו אפשרות בחירה, ובחר לקבל זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו עוד הוראות חוק הנכים (כלומר, הוא לא יוכל לקבל תגמולים ממשרד הביטחון).
הוועדה הסבירה כי בכך שיניב פנה למל"ל, ניהל הליכים מרובים בשני ענפים שונים (נפגעי עבודה ונכות כללית), קיבל הכרה בנכויותיו, וחשוב מכל – קיבל בפועל קצבאות חודשיות מאז 2011 ועד היום – הוא ביצע "בחירה". הוא בחר לממש את זכויותיו בגין הפגיעות הרפואיות שלו במסלול של ביטוח לאומי.
הוועדה הדגישה כי עצם קבלת הקצבאות לידיו מהווה "ראיה ניצחת לכך" שבוצעה בחירה, ובכך חזרה על ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בהליך ע"א 3449/90 קצין התגמולים נ' איבגאנה (אשר דווקא מתח ביקורת על קצין התגמולים, ובעקבותיה בוצע תיקון לחוק) וכן על פסק דינו של שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל ברע"א 7103/14.
ומה לגבי טענתו הנוגעת ללב על הצורך להתפרנס? הוועדה קבעה כי לטענה זו "אין נפקות". מרגע שהבחירה נעשתה, והכספים התקבלו, הדרך חזרה נחסמה. החוק, קבעה הוועדה, אינו מאפשר "לעבור ממסלול אחד למשנהו". קצין התגמולים צדק כשדחה את התביעה על הסף.
המקרה של יניב הוא טרגדיה משפטית. הוא האמין שהוא נלחם על זכויותיו, אך למעשה, כל קצבה שקיבל מביטוח לאומי חרצה את גורל תביעתו מול משרד הביטחון.
אם נפגעתם במהלך שירותכם ואתם עומדים בפני הצומת הגורלית של בחירת זכויות, אל תעשו צעד אחד לבד. פנייה לייעוץ משפטי מקצועי מוקדם ככל הניתן הינה חשובה ויכולה למנוע נזק עתידי.
מוסר השכל: הטרגדיה של תביעה כפולה משרד הביטחון וביטוח לאומי
הלקח הכואב מסיפורו של יניב, שניהל את מאבקיו לבדו וללא ייצוג משפטי למרות שהוועדה הפצירה בו להסדיר ייצוג, הוא שחוקי השיקום והתגמולים בישראל הם מבוך מורכב ומלא מלכודות. סעיף 36א' לחוק הנכים יוצר מצב אבסורדי: הצורך המיידי בכסף לקיום שוטף דוחף נפגעים, מתוך "חוסר ברירה", לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי. הם אינם מבינים שבכך הם חותמים על "ויתור" בלתי הפיך על זכויותיהם המשמעותיות, ולעיתים הגבוהות בהרבה, מול קצין התגמולים.
בתי המשפט בעבר מתחו ביקורת על המצב הזה, שעלול לגרום עוול לנכים. אף שהחוק תוקן חלקית כדי לתת "חלון הזדמנויות" של שלוש שנים במקרים מסוימים, פסק הדין בעניינו של יניב מוכיח שההלכה הבסיסית עדיין קיימת, חיה ובועטת: קבלת קצבאות שוטפות מביטוח לאומי בגין אותן נכויות שנגרמו בשירות, נחשבת לבחירה סופית שסוגרת את הדלת בפני משרד הביטחון.
שאלות ותשובות מרכזיות בנושא בחירת זכויות במשרד הביטחון בעקבות פסק הדין
שאלה: האם אפשר לקבל פיצוי גם ממשרד הביטחון וגם מביטוח לאומי על אותה פגיעה בשירות?
תשובה: לא. פסק הדין קובע באופן נחרץ כי יש לבחור מסלול אחד. מי שבחר לממש את זכויותיו וקיבל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי בגין הפגיעה, לא יוכל עוד לממש זכויות מכוח חוק הנכים (משרד הביטחון) בגין אותו אירוע. זוהי סוגיית "בחירת זכויות".
שאלה: מה קורה אם תבעתי בגין הנזק את ביטוח לאומי רק כי הייתי זקוק לכסף דחוף?
תשובה: פסק הדין קבע כי טענה זו אינה רלוונטית. הוועדה קבעה כי אין נפקות לטענת הנפגע לפיה הוא "נאלץ" לבחור באפיק של ביטוח לאומי "נוכח רצונו להתפרנס". עצם קבלת הקצבאות החודשיות, מאז 2011 ועד היום, מהווה "ראיה ניצחת" לכך שהוא בחר במסלול זה.
שאלה: האם יש דרך ביניים המאפשרת לקבל כסף דחוף ומהיר באופן זמני מביטוח לאומי וגם להגיש תביעה נגד קצין התגמולים?
תשובה: יתכן והדבר אפשרי לפי סעיף 36א' (1) לחוק הקובע כי "בלי לגרוע מהוראות סעיפים 32 ו-32א, יראו נכה כמי שבחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי לעניין פסקה זו, אם לא הגיש תביעה לפי חוק זה בתוך שלוש שנים מיום שהגיש תביעה לפי חוק הביטוח הלאומי". הסעיף חל רק על נפגעים שיש להם אפשרות בחירה מכח סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי. יש לבחון את העובדות הספציפיות של המקרה.
שאלה: מהו סעיף 36 לחוק הנכים?
תשובה: זהו סעיף החוק שעמד בבסיס ההחלטה. הסעיף קובע כי נכה שבחר לקבל זכויות לפי חוק אחר, כגון חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו הוראות חוק הנכים (תגמולים ושיקום). מדובר בסעיף מורכב, בעל תנאים וסייגים ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו.
שאלה: אז איך אפשר לקבל 'גם וגם'? איך אפשר לקבל גם קצבה מקצין התגמולים וגם קצבה מביטוח לאומי?
תשובה: טיפ זהב! ציינתי בתחילת המאמר שאפשר גם לפעול בבחינת 'סוף מעשה במחשבה תחילה' ולקבל כפל גמלאות, בהתאם להוראות החוק. חשוב להבין שהדרך הזו איננה אפשרית לכולם, אלא רק לחלק מהנפגעים. הדבר תלוי באופן הפעולה מלכתחילה, ובליקויים הרפואיים הקיימים אצל הנפגע. הדרך לעשות זאת היא באמצעות הפרדה מוחלטת בין הליקויים שנגרמו כתוצאה מהפציעה במערכת הביטחון, לבין שאר הליקויים, והגשת התביעה לביטוח לאומי אך ורק בגין הליקויים האחרים. חייבים לדייק בכך ואסור לפספס. בדרך זאת, אפשר להימצא כזכאי לקצבת נכות כללית על בסיס הליקויים האחרים ולקצבה מקצין התגמולים על בסיס הפגיעה במרכת הביטחון. זהו טיפ זהב שלא הרבה יודעים, אבל יכול לשמש אתכם, רק חשוב שתפעלו בזהירות רבה, מתוך חכמה, כשלנגד עיניכם העיקרון של 'סוף מעשה במחשבה תחילה'.
סיפורו של יניב ממחיש כיצד חוסר הבנה של סוגיית בחירת זכויות יכול להוביל לאובדן זכויות קריטי. אם נפגעתם ואתם מתלבטים בין תביעה נגד קצין התגמולים לבין תביעה לביטוח לאומי, אל תקבלו החלטה שתצטערו עליה. פנו עוד היום למשרדנו, משרד עו"ד צבי הלוי, לבדיקת זכויותיכם ולגיבוש אסטרטגיה משפטית נכונה שתממש את זכויותיכם באופן מקסימלי.
