פסק דין עקרוני וחשוב, שניתן ב-15/10/2025, מספר את סיפורו של יניב (שם בדוי), שבמשך 31 שנים הגיע מדי יום למפעל לעבוד בעבודה פיזית ושוחקת, תחילה כמלגזן ומחסנאי, ובהמשך כעוזר מנהל מחסן. ככל שחלפו השנים, הוא הרגיש שהעולם סביבו הולך ונהיה שקט יותר, בזמן שרעש פנימי וטורדני – צפצופים באוזניים (טנטון) – רק הלך והתחזק.
כשהגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בליקוי השמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה, הוא היה בטוח שהצדק איתו. אלא שאז הגיעה התשובה: "נדחה".
הסיבה לדחייה הייתה מכה ניצחת: המוסד שלח בודקים למפעל, ערך מדידות רעש, וחזר עם קביעה נחרצת – הרעש במקום העבודה אינו עולה על המותר בחוק. מבחינתם, אם המדידות תקינות, אין חשיפה לרעש מזיק, ואין עילה לתביעה. אבל יניב זכר היטב את שריקת מנוע הדיזל של המלגזה הפתוחה שהפעיל יום יום, שעה אחרי שעה, במשך שנים ארוכות. המאבק העיקש שלו בזכויותיו הגיע עד לבית הדין הארצי לעבודה בהליך עב"ל 17185-01-25, שם ניתן פסק דין משמעותי וחשוב ביום 15 באוקטובר 2025, על ידי הרכב השופטים סיגל דוידוב-מוטולה, חני אופק גנדלר, דורי ספיבק, ונציגי הציבור גב' ורדה אדוארדס ומר יצחק רייף.
התקדים המשפטי: מתי סוג העבודה גובר על מדידות רעש?
המוסד לביטוח לאומי ביסס את הדחייה שלו על שתי טענות מרכזיות. הראשונה, כאמור, שמדידות הרעש הסביבתיות שנערכו במפעל בשנים 2018 ו-2020 היו תקינות. השנייה, שבדיקת שמיעה שיניב נשלח אליה מטעם המוסד (במכון "קולות") קבעה שהירידה בשמיעתו אינה מגיעה לרף המינימלי של 20 דציבל הנדרש בחוק, וזאת למרות שבדיקה שביצע בקופת החולים הראתה תוצאה שונה.
בית הדין האזורי בבאר שבע, כב' השופט יעקב אזולאי, קיבל את עמדת המוסד במלואה ודחה את תביעתו של יניב. הוא הסתמך על המדידות התקינות וקבע שיניב כלל לא נחשף לרעש מזיק. יניב, שנותר עם הטנטון והירידה בשמיעה, נאלץ לצאת למערכה משפטית נוספת ולערער לבית הדין הארצי, ועל כך המאמר שלפניכם.
ההכרעה בערעור: חשיבותה של "התוספת הראשונה" לחוק
בבית הדין הארצי, התמונה התהפכה לחלוטין. השופטים קיבלו את ערעורו של יניב וקבעו קביעות ברורות שיכולות לעזור גם לכם.
נתחיל בכך שנסביר שליקוי שמיעה "זכה" בסעיף מיוחד בחוק הביטוח הלאומי, סעיף 84א', שקובע על דרך השלילה, שאי אפשר להכיר בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה, אלא אם "המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש"ל – 1970 (להלן – רעש מזיק)" וגם "בתנאי ש"כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים".
אותו סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה, הביא להתקנת תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ"ד–1984, שם הוגדר מיהו אותו עובד שיחשב כעובד ברעש מזיק.
השופטים הסבירו שבתקנות הבטיחות בעבודה יש שני מסלולים נפרדים להגדרת "עובד ברעש מזיק":
- המסלול הראשון (התוספת הראשונה): רשימה ספציפית של עבודות ותהליכים המוגדרים אוטומטית כחשיפה לרעש מזיק.
- המסלול השני (התוספת השנייה): מדידה בפועל של עוצמת הרעש במקום העבודה, שצריכה לעבור רף מסוים (למשל, 85 דציבל ל-8 שעות עבודה).
בתוספת הראשונה לתקנות (המסלול הראשון), בסעיף 10, כתוב שחור על גבי לבן כי "הפעלת מלגזות בדיזל… ללא תא מפעיל סגור" היא עבודה ברעש מזיק. מכיוון שיניב הוכיח שעבד שנים רבות (לפחות עד 2012) במשך כ-6 שעות ביום על מלגזה כזו בדיוק, הוא עומד בתנאי החוק באופן אוטומטי, וכלל אין צורך לבדוק את המדידות במסלול השני.
בית הדין הארצי דחה בתוקף את הניסיון של המוסד לטעון שמדידות הרעש ה"תקינות" (מהמסלול השני) יכולות לבטל את הקביעה שבמסלול הראשון. קביעה כזו, לדברי השופטים, "תביא לריקון התוספת הראשונה מתוכן". עם זאת, ראוי להשלים את התמונה ולציין שבית הדין הארצי הותיר לדיון עתידי את השאלה האם הקביעה שבמסלול הראשון היא "חזקה חלוטה" או "חזקה הניתנת לסתירה" ולא הכריע בשאלה ספציפית זו.
פסק הדין הזה הוא בשורה של ממש לעובדים רבים. אם גם אתם הגשתם תביעת ביטוח לאומי ליקוי שמיעה ונדחיתם בטענה ש"לא היה רעש" למרות שעבדתם בעבודה המופיעה ברשימת העבודות המזיקות (כמו מפעילי מלגזות, עובדי דפוס, נגרים ועוד) – או שאתם שוקלים להגיש תביעה שכזו וחוששים מדחיה, ייתכן בהחלט שגם לכם מגיעה הכרה. אל תוותרו על הזכויות שלכם.
צרו עימנו קשר עוד היום ונבדוק עבורכם האם אתם זכאים להכרה בביטוח לאומי על ליקוי שמיעה
מה עושים כשיש סתירות בין תוצאות בדיקות השמיעה?
שאלה נוספת שעלתה לדיון היא כיצד יש להכריע במצב שבו קיימות בדיקות שמיעה סותרות לגבי עמידתו של מבוטח בתנאי הסף הקבוע בחוק (ירידה של 20 דציבל לפחות, לפי סעיף 84א(א)(2))?
השאלה עלתה כיוון שמכון השמיעה שבדק את המערער מטעם ביטוח לאומי, קבע שהירידה שלו בשמיעה היא מזערית, ולא עומדת בתנאי הסף שנקבע בחוק, וזאת לעומת בדיקת השמיעה מקופת החולים, שמצאה סף שמיעה נמוך יותר, שכן עומד בתנאי החוק.
אז איזו בדיקה קובעת?
התשובה שנקבעה בבית הדין, היא שלצורך ההחלטה האם למנות מומחה יועץ רפואי לבית הדין, יש לבחור את הבדיקה המקלה, זו שמיטיבה עם העובד, והמומחה שימונה יבחן את "היקף הירידה בשמיעה בהתאם למיטב שיקול דעתו המקצועי".
מה לגבי הכתפיים והצוואר? מדוע תביעת המיקרוטראומה נדחתה
חשוב לציין שלא כל טענותיו של יניב התקבלו. במקביל לתביעת השמיעה, הוא הגיש תביעה נפרדת להכרה בפגיעה בכתפיים ובצוואר, בטענה של מיקרוטראומה – נזק מצטבר מתנועות חוזרות ונשנות. הוא תיאר כיצד נאלץ להרים את ראשו שוב ושוב כדי להניח משטחים על מדפים בגובה 4-5 מטרים, וכיצד השתמש במכשיר קשירה ששקל 4 ק"ג.
תביעה זו נדחתה, וגם הערעור עליה נדחה.
הסיבה: יניב לא הצליח להוכיח תשתית עובדתית מספקת. כדי שתביעת מיקרוטראומה תתקבל, לא מספיק לומר שהעבודה הייתה קשה. על העובד לפרט באופן מדויק, כמותי ומדיד את התדירות, הרציפות וההיקף של התנועות הספציפיות שגרמו לנזק. יניב תיאר את עבודתו כ"מגוונת" והשתמש בביטויים כלליים כמו "פעמים רבות במשמרת", אך לא הצליח לבודד ולכמת את התנועות הבעייתיות. מכיוון שהוא לא עמד בנטל הוכחה זה, התביעה נדחתה.
הסיפור של יניב מלמד שני שיעורים חשובים:
- בנוגע לליקוי שמיעה: דחייה של ביטוח לאומי היא לא סוף פסוק. במיוחד בתביעות טנטון כפגיעה בעבודה או ליקוי שמיעה, החוק עשוי להיות לצידכם גם אם המדידות במפעל נראות תקינות. סוג העבודה שלכם יכול להספיק.
- בנוגע למיקרוטראומה: ההוכחה היא קריטית. "עבודה קשה" אינה מספיקה; יש להוכיח דפוס מדויק, רציף וחוזרני של תנועות ספציפיות.
שאלות ותשובות מרכזיות בנוגע להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה – בעקבות פסק הדין
שאלה: האם ביטוח לאומי יכול לדחות תביעת ליקוי שמיעה בגלל שבדיקות רעש במפעל היו תקינות?
תשובה: לא בהכרח. פסק הדין קבע כי ישנן עבודות, כמו הפעלת מלגזת דיזל ללא תא סגור, המוגדרות בתקנות כחשיפה אוטומטית ל"רעש מזיק" (במסגרת התוספת הראשונה). במקרה כזה, עצם ביצוע העבודה מספיק להכרה בחשיפה, וזאת גם אם בדיקות סביבתיות מאוחרות יותר (לפי התוספת השנייה) לא הראו חריגה מהרף המותר. השאלה העקרונית, האם ביטוח לאומי יכול להביא ראיות כדי להוכיח שלא היה רעש מזיק, לא הוכרעה עדיין.
שאלה: מה קורה אם יש שתי בדיקות שמיעה סותרות – אחת שעומדת בתנאי החוק ואחת שלא?
תשובה: במקרה כזה, כפי שקרה כאן, בית הדין קבע שאין להעדיף אוטומטית בדיקה אחת על פני השנייה. כאשר קיים ספק ובדיקות סותרות, בית הדין אינו אמור לקבל החלטה רפואית בעצמו. התיק הוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי אובייקטיבי מטעמו, שיבחן את מכלול הבדיקות ויקבע מהו מצב השמיעה האמיתי והאם הוא עומד בתנאי הסף של החוק (ירידה של 20 דציבל לפחות).
המאבק של יניב הוא סמל למאבקם של עובדים רבים. אם נפגעתם בעבודתכם, בין אם מדובר ברעש מזיק בעבודה ממלגזה או מכל מקור אחר, חשוב שתדעו את זכויותיכם. הכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה היא תהליך מורכב, ודחייה ראשונית של ביטוח לאומי היא לא מילת המפתח האחרונה.
הנכם מוזמנים ליצור עימנו קשר, להערכת הסיכוי ולייצוג מול המוסד לביטוח לאומי.
