המאבק על הקשר הסיבתי: מדוע נדחתה תביעתו של נפגע גזזת לפיצויים נוספים?

ישנם צללים מעברנו שאינם מרפים, פצעים ישנים שנפתחים מחדש לא מול מראה, אלא מול ועדה רפואית אטומה. זהו סיפורו של יצחק (שם בדוי), גבר שנשא על גופו ובעורו את צלקות טיפולי ההקרנות שקיבל בילדותו נגד מחלת הגזזת, ומצא את עצמו עשרות שנים מאוחר יותר במאבק עיקש מול המדינה על ההכרה במלוא הנזק שנגרם לו. המאבק הזה הגיע לשיאו בפסק דין מכריע שניתן בבית הדין הארצי לעבודה (בר"ע 16252-10-25) על ידי השופט אילן סופר בתאריך 16 באוקטובר 2025. פסק הדין לא רק חרץ את גורל תביעתו של יצחק, אלא גם חשף את חומת ה"קשר הסיבתי" – המכשול המשפטי הגבוה ביותר בדרך לקבלת פיצויים, והדגים כיצד קביעה רפואית אחת יכולה להכריע מערכה שלמה.

דרכו של יצחק בנבכי הבירוקרטיה הרפואית החלה באופן רשמי בוועדה רפואית באוקטובר 2021. שם, לאחר בדיקות והערכות, קבעה הוועדה כי נזקיו מסתכמים ב-32% נכות משוקללת. אחוזים אלו הורכבו מ-15% בגין הפרעות במצב הרוח, 10% בגין צלקות בגופו ו-10% נוספים בגין צלקות בפניו. יצחק, שחש כי ההערכה אינה משקפת את מלוא פגיעתו, לא ויתר והגיש ערר. נחישותו נשאה פרי חלקי: כשנה לאחר מכן, בספטמבר 2022, התכנסה ועדת ערר והעלתה את נכותו המשוקללת ל-39%. העלייה נבעה מהכרה חמורה יותר במצבו הנפשי, שהוערך כעת ב-20%, ובהחמרת הצלקות בפניו, שהוערכו ב-15%. למרות ההישג, יצחק הרגיש שהצדק טרם נעשה במלואו. הוא ידע שהמערכת עדיין מתעלמת מחלק מהצלקות הפיזיות והנפשיות שהותירו בו ההקרנות, והחליט להמשיך למערכה המשפטית הבאה, שהתבררה כמכרעת ביותר.   

 

ערעור ועדה רפואית והטענות המרכזיות בתביעת פיצויים נפגעי גזזת

בשלב זה, יצחק הצטייד בנשק משמעותי: חוות דעת מפורטת ממומחה פרטי מטעמו, מיום 25 באוגוסט 2022. חוות הדעת הזו הייתה לב ליבו של הערעור הבא, והיא העלתה שתי טענות מרכזיות. ראשית, המומחה טען שהוועדה התעלמה ממספר צלקות ניתוחיות בפניו של יצחק, בעיקר בלחי שמאל וברקה הימנית. שנית, וזו הייתה הנקודה הקריטית, המומחה קבע כי יצחק סובל ממוקדי התקרחות צלקתיים בקרקפת, אשר נגרמו ישירות מנזקי הקרינה, ודרש להוסיף לו 5% נכות בגין כך. הדרך לדיון בטענות המהותיות הללו נפתחה בזכות סדרה של טעויות מנהלתיות של הוועדה עצמה. הוועדה ציינה תאריך שגוי של חוות הדעת, ותיארה צלקת בעפעף ימין בעוד הניתוח בוצע בעפעף שמאל. טעויות אלו, אף שנראות קטנות, היוו את העילה המשפטית להחזרת התיק לדיון נוסף בוועדה, מה שכונה "פסק דין מחזיר". יצחק קיבל הזדמנות נוספת להציג את מלוא טענותיו, אך התברר כי תיקון הטעויות הטכניות רק סלל את הדרך להחלטה רפואית נחרצת עוד יותר מצד הוועדה.   

 

הכרעת הדין: חומת ה"קשר הסיבתי" שאי אפשר היה לפרוץ

המאבק המשפטי הגיע לשיאו בפסק דינו של השופט אילן סופר בבית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה את בקשת הערעור של יצחק. נימוקי השופט היו ברורים וחשפו את הגבול הדק בין סמכות בית המשפט לסמכותה של ועדה רפואית. ההחלטה נשענה על שתי אבני יסוד מרכזיות. הראשונה הייתה עליונותה של הבדיקה הקלינית. השופט קבע כי מכיוון שהוועדה ביצעה ליצחק בדיקה גופנית מקיפה וראתה את הצלקות ואת מצב הקרקפת "בזמן אמת", לא הייתה כל תועלת או צורך להתייחס לתמונות שצורפו לחוות הדעת של המומחה הפרטי. במילים אחרות, התרשמותה הבלתי אמצעית של הוועדה גברה על כל ראיה מצולמת.   

הנדבך השני והמכריע מכולם היה סוגיית ה"קשר הסיבתי". השופט הדגיש כי חוק פיצוי נפגעי גזזת דורש שני תנאים מצטברים: קיומה של מחלה מוכרת, והוכחה שאותה מחלה נגרמה באופן ישיר כתוצאה מטיפולי ההקרנה. כאן, הוועדה הרפואית קבעה קביעה קלינית שהכריעה את הכף. היא מצאה כי דלילות השיער של יצחק היא "התקרחות אנדרוגנטית קלה בתבנית גברית" – כלומר, התקרחות גנטית רגילה ונפוצה אצל גברים בגילו. היא קבעה מפורשות שלא מדובר ב"התקרחות צלקתית הנובעת ישירות מנזקי קרינה". ברגע שהוועדה, בסמכותה הרפואית, קבעה כי אין קשר סיבתי בין ההקרנות להתקרחות הספציפית של יצחק, הקרקע נשמטה מתחת לרגלי תביעתו ל-5% הנכות הנוספים. בית הדין פסק כי אין לו סמכות להתערב בשיקול דעתה המקצועי-רפואי של הוועדה, כל עוד פעלה כראוי, וכך נדחה הערעור.   

הוועדה הרפואית קבעה שלא הוכח קשר סיבתי לנזק שלכם? המאבק על פיצויים נפגעי גזזת דורש הוכחות חותכות. צרו קשר עם משרדנו כדי לבחון כיצד ניתן לבסס את טענותיכם באופן משפטי ומדעי.

 

מוסר ההשכל ממאבקו של יצחק: מה זה אומר עבורך?

סיפורו של יצחק, על אף שהסתיים בדחיית הערעור, הוא שיעור חשוב לכל מי שמתמודד עם תביעות דומות מול ועדות רפואיות. הלקח המרכזי הוא חשיבותה העליונה של הוכחת הקשר הסיבתי. לא מספיק להצביע על בעיה רפואית; החובה היא להוכיח, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שהיא נגרמה כתוצאה ישירה מהאירוע המזכה בפיצוי, ובמקרה זה – מההקרנות. פסק הדין מדגיש כי הוועדה הרפואית תבחן תמיד סיבות אלטרנטיביות ונפוצות למצב הרפואי, ויש להיות ערוכים להפריך אותן.

נקודה מכרעת נוספת היא המשקל העצום שניתן לבדיקה הקלינית. התרשמותם הישירה של רופאי הוועדה במהלך הבדיקה הגופנית היא כמעט תמיד הראיה החזקה ביותר בעיניהם, ולעיתים קרובות היא גוברת על חוות דעת כתובות או צילומים. לבסוף, המקרה מדגים את גבולות כוחו של בית הדין. בתי המשפט אינם "ועדת-על" רפואית. הם בוחנים אם הוועדה פעלה כשורה מבחינה משפטית ופרוצדורלית, אך כמעט לעולם לא יחליפו את שיקול דעתה הרפואי-מקצועי. מכאן, שההזדמנות הטובה ביותר לנצח במאבק היא להגיע מוכנים ככל האפשר לוועדה עצמה, עם טיעונים רפואיים מוצקים המבססים קשר סיבתי הדוק.

מאבקו של יצחק על הכרה מלאה בנזקיו היה ארוך ומכובד. אף שלא השיג את מטרתו הסופית, מסעו שופך אור על האתגרים העצומים והמורכבות הכרוכה בהתמודדות מול המערכת. המאבק לקבלת הכרה ופיצוי מהמדינה יכול להיות מורכב ומתיש.

אם אתם או יקיריכם מתמודדים מול הביטוח הלאומי או חברת ביטוח, אל תתמודדו עם זה לבד.

משרדנו כאן כדי לספק את הייעוץ המשפטי והתמיכה הדרושים לכם בכל שלב של הדרך.

תמונה של עו"ד צבי הלוי
עו"ד צבי הלוי

שמי צבי הלוי, נשוי ואב לחמישה, עורך דין משנת 2011. הקמתי את המשרד מתוך מטרה לעזור לאנשים המתמודדים עם קשיים רפואיים ולעמוד לצידם ברגעים המאתגרים, כשיש צורך להתמודד מול הרשויות וחברות הביטוח כדי לקבל את הפיצויים, הקצבאות והזכויות המגיעות להם.

מאמרים נוספים

פרטי התקשרות: