האם רופא מחויב ליידע מטופלת על האפשרות לשימור פוריות, גם אם לא נשאלה שאלה מפורשת? מהיום, התשובה המשפטית היא כן מוחלט.
פסיקה תקדימית מיום 19/12/2025 של כב' השופטת שרי סנדר מקובר מבית משפט השלום בבת-ים בתיק ת"א 54773-07-21, קובעת כי על רופאי קופות החולים חלה חובה אקטיבית ליידע נשים בגילאי 30 עד 41 על הקשר שבין התקדמות הגיל לירידה בפריון ועל האפשרות להקפאת ביציות.
רופא הנמנע ממתן מידע זה מיוזמתו מבצע רשלנות רפואית, שכן מדובר בחלק בלתי נפרד מהרפואה המונעת שבאחריותו.
סיפור המקרה: חמש שנים של החמצה תחת מעקב רפואי צמוד
בפסק דין מפורט ומנומק, גוללה השופטת שרי סנדר מקובר מסכת אירועים רפואית כואבת שהחלה עוד כשהתובעת הייתה בת 28.
בין השנים 2009 ל-2016, טופלה התובעת באופן קבוע אצל רופאי קופת חולים "כללית" בשל שיבושים קשים במחזור החודשי.
בשנת 2012, לאחר סדרת בדיקות ו-MRI, אובחנה אצלה אדנומה (גידול שפיר) בבלוטת יותרת המוח, שגרמה להפרשת יתר של הורמון הפרולקטין והשפיעה על סדירות המחזור שלה.
לאורך כל שנות ה-30 המוקדמות שלה, הביעה התובעת דאגה עמוקה לגבי פוריותה העתידית. בביקוריה אצל רופא המשפחה, ד"ר ולפיש, הוא תיעד כי היא "מאוד מוטרדת שהמחזור לא חזר לתקינו" ואף המליץ לה על תמיכה רגשית.
בשיחותיה עם האנדוקרינולוגית, שאלה התובעת שוב ושוב האם הטיפולים שהיא מקבלת יפגעו בסיכוייה להרות. הרופאה השיבה בשלילה והרגיעה אותה כי "אין בעיה בהריון", בעוד שבתיעוד הרפואי נכתב כי התובעת "לא מעוניינת להרות בקרוב".
המחדל הגיע לשיאו ב-2011, כאשר משרד הבריאות פרסם חוזר המאפשר הקפאת ביציות לשימור פוריות גם מסיבות שאינן רפואיות. למרות שהתובעת הייתה המועמדת האידיאלית להליך – רווקה בגיל הרלוונטי הסובלת מבעיות הורמונליות ומביעה דאגה מפורשת – איש מהרופאים לא הזכיר בפניה את האפשרות הזו או את העובדה שחלון ההזדמנויות שלה הולך ונסגר.
הגילוי המאוחר: 12 סבבי IVF מפרכים וכישלון צורב
רק בגיל 37, כשהתובעת פנתה סוף סוף למומחה פריון, התגלה האסון: בדיקות ה-FSH וה-AMH הראו תוצאות מדאיגות המעידות על רזרבה שחלתית ירודה ביותר. בשלב זה החלה התובעת ב"מסע ייסורים" רפואי שכלל 2 הזרעות ו-12 סבבים של הפריה חוץ-גופית (IVF), שהיו כרוכים בהזרקות יומיומיות, הרדמות מלאות וסבל פיזי ונפשי רב.
אף אחד מהטיפולים לא צלח; הריון אחד שהושג הסתיים בהפלה בשבוע התשיעי. בסופו של יום, נאלצה התובעת להתמודד עם הבשורה הקשה מכל: סיכוייה ללדת ילד מביצית שלה אפסו כמעט לחלוטין, והדרך היחידה שנותרה לה היא תרומת ביצית – משמעותה ילד שאינו קשור אליה גנטית.
ניתוח הפיצויים: 851,513 ש"ח בגין המחדל הרפואי
בית המשפט דחה את טענת קופת החולים כי המידע על ירידה בפוריות הוא "נחלת הכלל", וקבע כי האחריות להנגשת המידע המקצועי מוטלת על הדרג הרפואי בלבד.
בית המשפט פסק לתובעת פיצויים משמעותיים:
- 500,000 ש"ח עבור כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה, לביטוי הצער העמוק על אובדן היכולת להביא ילד גנטי.
- 160,000 ש"ח עבור עלויות עתידיות של תרומת ביציות מחו"ל.
- 28,926 ש"ח עבור החזר הוצאות טיפולי הפוריות המפרכים שנאלצה לעבור בשל המחדל.
- 162,587 ש"ח עבור השתתפות בשכ"ט עו"ד.
הפסיקה מבהירה כי חובת הגילוי היא אקטיבית ואינה מסתיימת במענה לשאלות המטופלת, אלא דורשת מהרופאים לספק את כל המידע הדרוש כדי למנוע נזק בלתי הפיך שכזה.
גילית באיחור שעמדה בפניך אפשרות רפואית שלא ניסית לטפל בבעיה רפואית?
פסק הדין החדש קובע בבירור: ייתכן שגם לכם מגיע פיצוי משמעותי על רשלנות רפואית ופגיעה באוטונומיה. לא כדאי להישאר עם התסכול לבד – מומלץ להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית, על מנת לבחון האם קיימת עילת תביעה.
צרו קשר עוד היום לבדיקת זכאותכם.
