הרפורמה בניידות 2026: למי מגיע קצבת ניידות? מה השינויים? מה צפוי?

הצוות הבין-משרדי לבחינת הסכם הניידות הגיש סוף סוף את מסקנותיו, והן מרחיקות לכת בהחלט; כל ההסדרים הקיימים יוחלפו במנגנון חדש; הסכם הניידות יוחלף בסעיף חדש בחוק הביטוח הלאומי; רשימת הליקויים הסגורה הקיימת כיום, תוחלף במבחן תפקודי שיוכל להתייחס גם לליקויים שאינם בגפיים התחתונות (כגון ליקויי נשימה, אי ספיקת לב וכד'); מבנה הגמלה ישתנה וכך גם מנגנון רכישת הרכבים והתאמתם לנכים.

מאת: עורך דין ביטוח לאומי צבי הלוי

בתאריך 21/11/2025 פרסם משרד האוצר את "טיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2026". בין שלל המספרים והסעיפים, מסתתר שינוי ענק שיכול להשפיע על החיים של עשרות אלפי אנשים עם מוגבלות בישראל.

עכשיו כל הקלפים על השולחן. דו"ח המלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת הסכם הניידות, שניתן לאחר 7 שנות דיונים ונחשף רק לאחרונה, מציג את התוכנית המלאה של המדינה לשינוי קצבת הניידות.

הצוות, שכלל נציגים בכירים מהאוצר, הביטוח הלאומי, משרד הבריאות והרווחה, הגיע למסקנה חותכת: השיטה הישנה שהונהגה כאן ב-50 השנים האחרונות ("הסכם הניידות" משנת 1977) פשוט לא עובדת יותר. היא מסורבלת, היא משאירה אנשים עם מוגבלות קשה בחוץ רק כי הבעיה שלהם לא מופיעה ב"רשימת המכולת" של הליקויים, והיא מבזבזת כספי ציבור על בירוקרטיה במקום על עזרה אמיתית.

הרעיון הגדול: להפסיק להסתכל רק על הרגליים של הבנאדם, ולהתמקד בשאלה איך הוא מתפקד ביומיום.

אז מה בדיוק הולך להשתנות, למי זה טוב, וממה צריך להיזהר? צללנו לעומק הדו"ח וטיוטת התכנית הכלכלית כדי להביא לכם את המדריך המלא לרפורמה.

הבעיה היום: יש רשימת ליקויים לניידות ואם המחלה שלך לא ברשימה – אתה בחוץ

עד היום, כדי לקבל גמלת ניידות, הייתם צריכים לעבור "ועדת ניידות" במשרד הבריאות. הרופאים שם עבדו עם רשימה סגורה ומאוד מיושנת של ליקויים רפואיים (בעיקר פגיעות ברגליים). המצב הזה יצר לא מעט עוולות: אדם יכול להיות מרותק למיטה בגלל מחלת לב קשה, בעיות נשימה או עיוורון – אבל בגלל שהרגליים שלו "בסדר" לפי הרשימה היבשה, הוא לא קיבל שקל עבור ניידות.

בנוסף, הנכים נאלצו לטרטר את עצמם בין משרד הבריאות (להגשת הבקשה לניידות וקביעת אחוזי נכות לניידות) לבין הביטוח הלאומי (לקבלת קצבת הניידות).

השינוי הגדול: מי זכאי לקצבת ניידות אחרי הרפורמה?

ההצעה ההחדשה מבטלת את "רשימת ליקויים" של המחלות. במקומה, הזכאות תיקבע בשני שלבים פשוטים יותר:

1. כרטיס כניסה רפואי: קודם כל בודקים האם יש לכם נכות רפואית בענף נכות כללית בשיעור 50% לפחות (או שאתם זכאים לגמלת ילד נכה). זהו תנאי הסף (בנימה אישית, אני מאמין שתנאי זה ירוכך ותינתן גם חלופה מזכאות לקצבת שירותים מיוחדים).

2. מבחן תפקוד (המבחן האמיתי): אם עברתם את הסף הרפואי, תעברו מבחן תפקוד (שנקרא בשפה המקצועית ADL ו-IADL). המבחן הזה בודק תכל'ס: האם אתם מסוגלים להתלבש לבד? להתרחץ? לצאת מהבית? להתנייד ממקום למקום? לפי הניקוד ברכיבים הרלוונטיים לניידות במבחן הזה יחליטו אם מגיע לכם סיוע.

כמה גובה קצבת הניידות?

במקום עשרות סעיפים ותתי-סעיפים מסובכים, הדו"ח החדש קובע שלוש רמות זכאות בלבד, לפי הציון שתקבלו במבחן התפקוד, ובעקבותם תקבע הקצבה החודשית לניידות:

1. רמה 1: זקוקים לסיוע בניידות מחוץ לבית במידה בינונית.

2. רמה 2: זקוקים לסיוע בניידות מחוץ לבית במידה רבה.

3. רמה 3: זקוקים לסיוע בניידות מחוץ לבית לחלוטין.

הקצבה שתקבלו אמורה לכסות את כל העלויות, בלי כל מיני תוספות ופיצולים שהיו נהוגים עד היום.

תמריץ לעובדים: הצוות הבין שצריך לעודד אנשים לצאת לעבוד ולא "להעניש" אותם. לכן, ההמלצה היא שמי שיוצא לעבוד, יקבל תוספת כספית לקצבה, כדי לכסות על העלויות העודפות של הנסיעה לעבודה וחזרה. זוהי הכרה ביוקר המחיה של אדם עובד עם מוגבלות.

סכום הקצבאות עדיין לא נקבע.

מה מקבל מי שנקבע כי הוא זקוק לסיוע בניידות מחוץ לבית במידה בינונית (רמת זכאות ראשונה בניידות)?

כאן יש פוטנציאל לפגיעה; על פי טיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2026 ודו"ח המלצות הצוות הבין-משרדי, מי שתיקבע לו רמת זכאות ראשונה ("זקוק לסיוע בניידות מחוץ לבית במידה בינונית") יהיה זכאי לזכויות הבאות:

• קצבה חודשית: הזכאי יקבל קצבה חודשית שגובהה ייקבע בהתאם לרמת הזכאות שלו (רמה 1 מתוך 3). קצבה זו אמורה להוות את מלוא השתתפות המדינה בסיוע לניידות.

• תוספת למשתכרים (מותנה): אם הזכאי עובד ונוסע למקום עבודתו בהיקף שיקבע, הוא יהיה זכאי לתוספת כספית לקצבה כמענה לעלויות העודפות הכרוכות בכך.

חשוב לשים לב להבדל מול רמות גבוהות יותר: על פי המלצות הדו"ח, זכאי רמה 1 אינם צפויים להיות זכאים לסיוע ברכישת רכב (תוספת כספית לרכישה) או לסיוע ברכישת רכב אביזרים מיוחדים (ואן). הדו"ח מציין במפורש כי זכאויות אלו מיועדות ל-"זכאים לאחת משתי רמות המוגבלות בניידות הגבוהות" (כלומר רמות 2 ו-3 בלבד).

מה מקבל מי שנקבע כי הוא זקוק לסיוע בניידות מחוץ לבית במידה רבה או לחלוטין (רמות הזכאות הגבוהות בניידות)?

על פי דו"ח המלצות הצוות הבין-משרדי שעליו מתבססת טיוטת התכנית הכלכלית, מוגבלים בניידות שייקבעו להם רמות הזכאות הגבוהות (רמה 2 או 3) אך אינם זקוקים לרכב מיוחד (וואן) או לאביזרים מיוחדים, יהיו זכאים לסל ההטבות הבא:

1. קצבה חודשית מוגדלת: הם יקבלו קצבה חודשית המשקפת את רמת המוגבלות הגבוהה שלהם (רמה 2 – "מידה רבה", או רמה 3 – "מוחלטת").

2. סיוע ברכישת רכב (במודל חדש): במקום המודל הישן של "הלוואה עומדת" (פטור ממיסים במעמד הקנייה), הרפורמה מציעה מודל אחר למי שקונה רכב רגיל: זכאים ברמות הגבוהות (2 ו-3) שירכשו רכב, יהיו זכאים לתוספת כספית לקצבה. תוספת זו נועדה לגלם את רכיב הסיוע ברכישת הרכב. כלומר, במקום "הנחה" חד-פעמית גדולה במיסים, הסיוע יתפרס כתוספת לתשלום השוטף (או כמענק, תלוי בתקנות שייקבעו), והנכה ירכוש את הרכב באופן עצמאי (בנימה אישית, אני סבור שזאת תהא טעות גדולה להעניק את הסיוע באופן שוטף, מתוך מחשבה משאלתית שהמוגבל בניידות יחסוך כל חודש את סכום התוספת לצורך החלפת הרכב בעתיד).

3. תוספת למשתכרים: כמו בשאר הרמות, אם המוגבל בניידות עובד ונוסע למקום עבודתו, הוא יהיה זכאי לתוספת כספית לקצבה כדי לכסות את העלויות העודפות הכרוכות בכך.

התנאים לקבלת כפל קצבאות בניידות

הרפורמה בניידות מבקשת להגביל את האפשרות לקבל את שתי הקצבאות במקביל, למעט במקרים קשים במיוחד.

התנאים לקבלת קצבת ניידות וגם קצבת שירותים מיוחדים או גמלת ילד נכה

על פי המתווה המוצע, אדם יהיה זכאי לקבל גמלת ניידות בנוסף לגמלת ילד נכה או גמלת שירותים מיוחדים (שר"מ), רק בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

1. זכאות גבוהה מאוד לקצבת הבסיס: הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) או לקצבת ילד נכה היא בשיעור של 112% ומעלה.

   או

2. זכאות מלאה לקצבת הבסיס וגם מוגבלות ניידות קשה: הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) או לקצבת ילד נכה היא בשיעור של 100%, ובנוסף נקבע במבחן התפקוד החדש כי האדם "זקוק לסיוע בניידות מחוץ לבית במידה רבה או לחלוטין" (הרמות הגבוהות של הניידות).

המשמעות: מי שזכאותו לשר"מ או לילד נכה נמוכה מ-100%, או שהיא עומדת על 100% אך הפגיעה בניידות בדרגה בינונית – לא יוכל לקבל את שתי הקצבאות במקביל ויצטרך לבחור ביניהן.

מהפכה בזכאות לרכב נכה מהמדינה

זקוקים לרכב גדול עם התאמות מיוחדות לניידות? המדינה קונה בשבילכם

היום, מוגבלים בניידות שצריכים רכב גדול (וואן) קונים אותו בעצמם, לוקחים הלוואות מהביטוח הלאומי, מקבלים פטור ממיסים ומתעסקים עם יבואן הרכב וחברות אבזור. התוצאה? כאב ראש, מחירים גבוהים וחוסר יעילות.

לפי התכנית החדשה, אם הוכרתם כזאים לקצבת ניידות באחת משתי רמות הזכאות הגבוהות והוועדה קבעה שיש לכם צורך בוואן, המדינה הופכת להיות "קצין הרכב" שלכם. משרד האוצר יבצע רכש מרכזי של רכבים ואבזור, כדי לנצל את כוח הקנייה העצום שלו מול היבואנים ולהוזיל עלויות.

מה זה אומר תכל'ס?

• אתם לא קונים וואן ומתקינים לו אביזרים (כמו מעלון): המדינה מספקת לכם את הרכב המאובזר.

• השתתפות עצמית: במקום לשלם על הרכב ולקבל החזרים, אתם תשלמו סכום מסוים ("השתתפות עצמית").

• החלפת רכב: שימו לב – לפי ההמלצה בדו"ח, החלפת הרכב תהיה אחת ל-6 שנים (ולא כל 5 שנים כמו שנהוג היום ברכב שמותקנים בו אביזרים מיוחדים יקרים).

סוף סוף: עיוורים יהיו זכאים לקצבת ניידות

שנים ארוכות שאנשים עם עיוורון או לקות ראייה הרגישו מקופחים. הם קיבלו "דמי ליווי" ממשרד הרווחה, אבל לא הוכרו כזכאים לניידות בביטוח הלאומי. הרפורמה מתקנת את זה ומציעה שעיוורים יוכלו להגיש תביעה לביטוח הלאומי ולקבל גמלת ניידות בדיוק כמו כל אדם אחר עם מוגבלות בניידות.

פחות ריצות ובירוקרטיה – את התביעה לניידות תגישו לביטוח לאומי ולא למשרד הבריאות

כדי להקל עליכם, המדינה מעבירה את כל הטיפול למקום אחד. במקום לרוץ למשרד הבריאות ואז לביטוח הלאומי – הכל יתנהל בביטוח הלאומי. הרופאים של הביטוח הלאומי יבדקו אתכם ויקבעו את הזכאות.

חריג אחד: אם אתם צריכים התאמות מיוחדות לרכב או אישור לנהיגה, עדיין תצטרכו לגשת למרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים), כי הם המומחים לבטיחות.

רגע, מה קורה אם כבר יש לי קצבה?

אל דאגה. הרפורמה מתוכננת לחול רק על תובעים חדשים. אם כבר יש לכם היום זכאות לניידות לפי ההסכם הישן – אף אחד לא ייגע לכם בזה. אתם תמשיכו לקבל את מה שקיבלתם. יותר מזה: המדינה תיתן לכם אפשרות לבחור. אם תראו שהחוק החדש נותן יותר כסף או תנאים טובים יותר, תוכלו לבקש לעבור אליו. הכוח בידיים שלכם.

מתי זה קורה?

התכנית מדברת על שנת 2026. עד אז, הכנסת צריכה לאשר את התיקון לחוק הביטוח הלאומי, והביטוח הלאומי צריך להיערך לשינוי הענק הזה, כך שיש יסוד סביר שהכנסת לא תעמוד ביעד הזה והרפורמה לא תיכנס לתוקף בשנת 2026.

אנחנו במשרד נמשיך לעקוב אחרי התפתחויות ונעדכן אתכם.