זכויות חולי פרקינסון

חולי פרקינסון יכולים להיות זכאים למגוון זכויות מביטוח לאומי ומגורמים נוספים, בהתאם לזכויות שצברו לאורך השנים ולרמת תפקודם עם המחלה.
בהמשך המאמר נסביר כמה אחוזי נכות ניתן לקבל בביטוח הלאומי בגין פרקינסון, אולם לפני כן נסביר בקיצור נמרץ מהי מחלת הפרקינסון ובאיזה אופן מודדים את רמת הפגיעה הנגרמת כתוצאה ממנה.

מהי מחלת פרקינסון?

מחלת הפרקינסון (Parkinson's Disease) היא מחלה נוירודגנרטיבית (מוות של תאי העצב) כרונית שמתקדמת בהדרגה ומשפיעה על מערכת העצבים המרכזית. המחלה מתאפיינת באובדן הדרגתי של תאי עצב המייצרים דופמין באזור המוח הנקרא "Substantia Nigra" (החומר השחור). הדופמין הוא נוירוטרנסמיטר חשוב שמסייע בבקרת התנועה, ובשל ירידת רמותיו נגרמים התסמינים האופייניים למחלה.

המחלה פורצת לרוב סביב גיל 60, אך עלולה להופיע גם מוקדם יותר, ובמקרים אלו מכונה "פרקינסון של התחלה מוקדמת" (Young-Onset Parkinson's Disease) (Hopkins Medicine). הסימנים הראשוניים של המחלה עשויים להיות עדינים ולא תמיד מזוהים מיד, וכוללים לרוב רעד קל ביד אחת, שינויים קלים בהליכה או בהבעות פנים, קושי בכתיבה, האטה כללית בתנועה או תחושת נוקשות בצד אחד של הגוף (Mayo Clinic).

תסמינים עיקריים של פרקינסון:

1. רעד (Tremor): הרעד הפרקינסוני הקלאסי מופיע לרוב כאשר הגפה במנוחה (Resting Tremor), והוא שכיח ביותר בידיים. לעיתים הוא נראה כתנועה חוזרת של האגודל והאצבע המורה, המכונה "גלגול גלולה" (Pill Rolling). לרוב, הרעד מתחיל בצד אחד של הגוף, פוחת או נעלם בזמן תנועה מכוונת, ונעלם לחלוטין בשינה.
2. נוקשות שרירים (Rigidity): מתח מוגבר בשרירים, המתבטא בהתנגדות לתנועה פסיבית של הגפיים. נוקשות זו עלולה לגרום לתחושת "תפוס" או לכאבים בשרירים, ולהגביל את טווח התנועה.
3. ברדיקינזיה (Bradykinesia):– זהו סימן מרכזי ומגביל. מדובר באיטיות כללית בביצוע תנועות רצוניות וירידה בתנועה אוטומטית וספונטנית. הדבר מקשה על פעולות יומיומיות, מוביל לצעדים קצרים וגרירת רגליים בהליכה, ובשלב מתקדם יכול להתבטא ב"קיפאון הליכה" (Freezing of Gait) בו המטופל מרגיש שרגליו "קפאו" במקום.
4. חוסר יציבות (Postural Instability): זוהי פגיעה ביכולת שמירת שיווי המשקל, המובילה ליציבה כפופה ונטייה מוגברת לנפילות, במיוחד בעת סיבובים או שינויי כיוון פתאומיים.

תסמינים נוספים (לא מוטוריים)

המחלה משפיעה גם על מערכות גוף שאינן קשורות לתנועה, ולעיתים תסמינים אלה יכולים להופיע שנים לפני התסמינים המוטוריים:

• קשיים קוגניטיביים ומנטליים: דיכאון וחרדה הם תסמינים שכיחים מאוד. בשלבים מתקדמים יותר עלולה להתפתח ירידה בתפקודים הקוגניטיביים, המתחילה בבעיות קלות בזיכרון, קשב או תכנון, ועלולה להתקדם לדמנציה.
• הפרעות שינה: בעיות השינה כוללות נדודי שינה, עייפות, ובמיוחד הפרעת התנהגות בשנת חלום (RBD), בה המטופל פועל את חלומותיו באופן פיזי.
• שינויי דיבור ובליעה: הדיבור הופך להיות חלש (היפופוניה), מונוטוני ופחות ברור. קשיי בליעה (דיספאגיה) עלולים להתפתח ולהעלות את הסיכון לשאיפת מזון או נוזלים.
• הבעות פנים מופחתות (Face Masking): ירידה בהבעות הפנים הספונטניות, הנותנת מראה קפוא או דמוי "מסכה" על הפנים.
• תפקוד אוטונומי: הפרעות אלו כוללות עצירות כרונית, הזעת יתר, וכן תת לחץ דם אורתוסטטי (ירידה בלחץ הדם במעבר לעמידה) הגורם לסחרחורת.

הערכת חומרת המחלה – סולם הוהן ויאהר (Hoehn and Yahr Scale)

הסולם הוותיק והנפוץ ביותר להערכת חומרת מחלת פרקינסון הוא סולם Hoehn and Yahr, שפותח בשנת 1967. הוא מתאר את התקדמות המחלה על פי חמישה שלבים:

1. סימנים קלים, חד-צדדיים בלבד (התסמינים מופיעים רק בצד אחד של הגוף), ללא פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי.
2. סימנים דו-צדדיים, אך ללא פגיעה בשיווי המשקל. ההשפעה על חיי היומיום עדיין קלה.
3. פגיעה ביציבות הגוף ונטייה לנפילות, עם פגיעה משמעותית יותר בתפקוד היומיומי, אך עדיין עם יכולת תפקוד עצמאי.
4. קיימת מוגבלות חמורה. המטופל זקוק לעזרה בפעולות היומיומית,אך מסוגל ללכת או לעמוד ללא סיוע.
5. תלות מלאה בכיסא גלגלים או עזרה מתמדת.

הערכת חומרת המחלה –סולם MDS-UPDRS

סולם זה הוא גרסה מעודכנת ומפורטת יותר של סולם UPDRS המקורי. הוא משמש להערכת חומרת הסימפטומים של מחלת פרקינסון, כולל תסמינים מוטוריים ולא מוטוריים, ומאפשר לרופאים לקבל תמונה רחבה ומדויקת יותר על מצב המטופל. הסולם מחולק לארבעה חלקים:

1. סימפטומים לא מוטוריים: מתייחס לתסמינים כמו בעיות שינה, שינויים במצב הרוח, כאב ותסמינים אחרים שאינם קשורים לתנועה.
2. סימפטומים מוטוריים בחיי היומיום: כולל קושי בדיבור, בליעה, כתיבה, הליכה וביצוע פעולות יומיומיות אחרות.
3. בדיקה מוטורית קלינית: הערכה ישירה של יכולות תנועה כמו רעד, נוקשות, והאטה בתנועה (ברדיקינזיה) על ידי הרופא.
4. סיבוכים מוטוריים: מתייחס לתופעות כמו דיסקינזיה (תנועות בלתי רצוניות) ושינויים במצב התנועה בעקבות שימוש בתרופות.

סולם MDS-UPDRS נמצא בשימוש במחקרים קליניים שמטרתם להעריך את היעילות של טיפולים חדשים במחלת פרקינסון.

אחוזי נכות לחולי פרקינסון

מחלת הפרקינסון נתפסת בציבור כמחלה קשה מאוד, אולם באופן מפתיע – אחוזי הנכות בגין מחלה זו יכולים להיות נמוכים מאוד, והם נעים בטווח הרחב מאוד שבין 10% בלבד למקרים בהם רמת התפקוד של המבוטח נותרת גבוהה, ל-100% למקרים קשים מאוד.

כך נקבעו אחוזי הנכות בגין פרקינסון בסעיף ליקוי 29 (9) המופיע בפרק שלישי לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 העוסק בתסמונות מוחיות, פגיעות בעצבי המוח והפרעות נוירולוגיות מפושטות:

קביעה של אחוזי נכות בגין פרקינסון, יכולה לזכות את המבוטח בקצבת נכות כללית וכן בהטבות מרחיקות לכת במס הכנסה, כגון פטור ממס הכנסה, פתיחת אפשרות למשיכת קופות גמל ללא מס ועוד.

נוסף על האמור, חולי פרקינסון שעדיין לא עברו את גיל הפרישה, יכולים להימצא זכאים גם לקצבת שירותים מיוחדים, לקצבת ניידות ולקצבאות שונות מקרנות הפנסיה ומחברות הביטוח (ככל וצברו שם זכויות מתאימות).

הגורמים למחלת פרקינסון:

הגורמים למחלת פרקינסון אינם מובנים במלואם, אך ידוע כי מדובר בשילוב בין גורמים גנטיים לגורמים סביבתיים. בחלק קטן מהמקרים (כ-10–15%) קיימת היסטוריה משפחתית או מוטציה גנטית ידועה (כגון בגן LRRK2 או PARK7), אך ברוב המקרים מדובר במחלה ספורדית – ללא רקע תורשתי ברור. גורמים סביבתיים אפשריים כוללים חשיפה ממושכת לרעלנים כמו חומרי הדברה, מתכות כבדות או ממיסים תעשייתיים. כמו כן, קיימות עדויות לקשר בין פגיעות ראש חוזרות לבין עלייה בסיכון, כפי שזכור לכולם מהדוגמא המפורסמת ביותר של המתאגרף מוחמד עלי). המחקר בתחום ממשיך להתפתח, במטרה לאתר גורמים נוספים.

מחלת הפרקינסון כתאונת עבודה

מחלת פרקינסון יכולה להתפתח גם כתוצאה מחשיפה תעסוקתית לחומרים מסוימים. מחקרים מצביעים על כך שחשיפה ממושכת לחומרי הדברה, ממיסים אורגניים ומתכות כבדות עלולה להעלות את הסיכון לחלות בפרקינסון.

גורמי סיכון תעסוקתיים

• חומרי הדברה: עובדים בחקלאות, במיוחד אלו שנחשפים לחומרי הדברה כמו פראקוואט, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את המחלה.
• ממיסים אורגניים: חשיפה לחומרים כמו טריכלורואתילן, המשמשים בתעשיות שונות, נקשרה לעלייה בסיכון לפרקינסון.
• מתכות כבדות: עובדים שנחשפים למתכות כמו מנגן, עופרת וכספית, עשויים להיות בסיכון גבוה יותר.

הכרה בחולה פרקינסון כנפגע עבודה

במקרים מסוימים, מחלת פרקינסון יכולה להיות מוכרת ככזו שנגרמה עקב תאונת עבודה, כגון אצל חקלאים, מדבירים ועובדים בתעשיות מסוימות.

לסיכום

חשוב לדעת, שאם התגלתה אצלכם מחלת הפרקינסון, יתכן שאתם זכאים לקצבה / הטבות מסוימות. לשם הכרת זכויותיכם, מומלץ להתייעץ עם עו"ד בעל ניסיון, העוסק, כדרך קבע, בתביעות מול הביטוח הלאומי.

מתמודדים עם פרקינסון או מחלה כרונית אחרת? ייתכן שאתם זכאים לפיצוי.
צבי הלוי משרד עו"ד מייצג תובעים בתביעות נכות כללית ובתביעות סיעוד – צרו קשר.
נשמח לבחון את זכאותכם ולהעניק לכם ייעוץ מקיף ומדויק.