לוחם בקבע נפצע, נדחה ע"י קצין התגמולים – וניצח בבית המשפט: כך הוכיח הלוחם כי מדובר ב"חבלת שירות" והוכר כ"נכה צה"ל"

בבית משפט השלום בחיפה (בשבתו כוועדת ערר לפי חוק הנכים), בתיק ע"נ 23372-08-23, ניתן פסק דין מכונן ע"י כבוד השופט אמיר סלאמה, העוסק בסוגיה מהותית תביעות נגד משרד הביטחון: הגדרת אירוע כ"חבלת שירות".

המקרה הנדון הוא עניינו של "יוסי" (שם בדוי), לוחם ומפקד כיתה במשמר הגבול, אשר נפצע בנסיבות שנראו על פניהן כ"אזרחיות" (החלקה במדרגות), אך הוכרו לבסוף על ידי כבוד השופט סלאמה כחבלת שירות המחייבת את משרד הביטחון להקנות ליוסי את כל ההטבות להם זכאים נכי צה"ל וכחות הביטחון.

מקרה זה מחדד את ההבחנה המשפטית הדקה אך הקריטית ביישומו של תיקון 29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959.

רקע עובדתי ומשפטי: נסיבות הפציעה והדחייה

יוסי, איש קבע המשמש כמפקד כיתה, הוצב לשירות במתחם מערת המכפלה בחברון. מדובר באתר בעל רגישות ביטחונית גבוהה, המחייב את הכוחות הפועלים בו לכוננות מבצעית מתמדת.

במהלך משמרת לילה, במסגרת פעילות אבטחה, ירד יוסי במדרגות המתחם לצורך ביצוע משימה שהוגדרה לו (פתיחת שערים). במהלך הירידה, החליק הלוחם, נפל ונחבל. בעקבות הפציעה וקבלת הטיפול הרפואי, הגיש תביעה להכרה כ'נכה צה"ל' לקצין התגמולים.

תביעתו של יוסי נדחתה על ידי קצין התגמולים. בבסיס ההחלטה טען קצין התגמולים כי מדובר באירוע בעל אופי "אזרחי". משרד הביטחון הסתמך על תיקון 29 לחוק הנכים, וטען כי החלקה במדרגות יכולה להתרחש בכל מקום (בבית, בקניון או ברחוב), ואין בו סממנים ייחודיים לשירות הצבאי. משכך, נטען כי האירוע אינו עונה להגדרה המשפטית של חבלת שירות. החלטה זו הותירה את יוסי במצב מורכב, בו פציעתו במהלך משמרת מבצעית לא הוגדרה כחבלת שירות (כעורך דין ביטוח לאומי, חשוב לי להדגיש שעדיין עמדה בפני יוסי האפשרות לפנות למוסד לביטוח לאומי, בתביעה להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה, אך לא נעסוק בכך במאמר זה).

הנימוקים המשפטיים לקבלת הערעור

יוסי בחר לערער על ההחלטה בפני ועדת הערר בחיפה. ההכרעה בתיק זה מדגישה את האופן שבו בתי המשפט מפרשים את המונח חבלת שירות בהקשר רחב יותר.

השופט סלאמה וחברי הוועדה בחנו את נסיבות המקרה לעומקן ודחו את הפרשנות המצמצמת של קצין התגמולים. בהחלטתו, הבהיר השופט כי לא ניתן לבחון את הפעולה הפיזית (ירידה במדרגות) במנותק מההקשר בו בוצעה.

בפסק הדין נקבע כי העובדה שהאירוע התרחש בלב חברון, במערת המכפלה – זירה המאופיינת במתח מבצעי – היא מכרעת. השופט ציין כי לוחם הפותח שערים במקום רגיש כזה נכנס ל"מוד מבצעי", והפעילות אינה שגרתית או אזרחית במהותה, אלא חלק ממערך אבטחה ותחת דרישות התפקיד.

בית המשפט קבע כי המקרה עומד בתנאי החוק כ"אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי". בכך, נקבע כי גם אירוע של החלקה, כאשר הוא מתרחש תחת נסיבות מבצעיות וגיאוגרפיות מסוימות, יסווג כחבלת שירות המזכה בהכרה.

תובנות מעשיות: משמעויות פסק הדין ודרכי פעולה

עבור אנשי קבע שנפצעו במהלך השירות, פסק הדין בעניינו של יוסי מספק קווים מנחים להתמודדות משפטית נכונה. להלן מספר נקודות מפתח שיש לבחון:

1. בחינת ההקשר המבצעי: אין להסתפק בתיאור הפעולה הפיזית בלבד. כבר מתחילת ההליך, מהפניה הראשונית למפקדים ובוודאי בזמן הפניה הראשונית לקצין התגמולים, ישנה חשיבות קריטית להציג את המעטפת הכוללת: מיקום האירוע, רמת הכוננות, הציוד שננשא, והנחיות הבטיחות והמבצעיות שהיו בתוקף באותו רגע.
2. הוכחת "ייחודיות השירות": האתגר המרכזי מול תיקון 29 הוא להוכיח שוני מהותי בין הפציעה לבין סיכוני חיים רגילים. יש לבדוק: האם תנאי השירות (כגון לחץ זמן, תנאי שטח, ציוד קרבי, שעות פעילות חריגות וכד') הם שיצרו את הסיכון שהוביל לפציעה? תשובה חיובית מחזקת את הטענה לחבלת שירות.
3. מיצוי ההליכים המשפטיים: החלטת קצין התגמולים היא החלטה מנהלית, הניתנת לערעור בפני ערכאות שיפוטיות. כפי שעולה מפסק הדין, ועדות הערר לפי חוק הנכים בוחנות את המקרה במשקפיים משפטיים רחבים ועשויות לשנות את ההחלטה כאשר מוצגים בפניהן טיעונים מבוססים.

לאורך השנים בעבודתי כעורך דין למימוש זכויות רפואיות נתקלתי בלא מעט מקרים בהם החלטות דחייה התקבלו על בסיס ראייה צרה של המקרה, ובמקרים רבים ניתן להתבסס על פסיקה עדכנית והיגיון בריא ולהילחם לצורך שינוי ההחלטה.

מוזמנים להשאיר פרטים לתיאום פגישת ייעוץ.

רוצים לקרוא עוד בנושא?