עבור כל בעל עסק, הקו המפריד בין הקרבה אישית להצלחה מקצועית הוא דק מנייר. משקיעים את הנשמה בעסק, מקבלים החלטות יומיומיות שמשפיעות לא רק על השורה התחתונה, אלא על עתיד המשפחה כולה. אך מה קורה כאשר תאונה קשה חושפת שהמבנה שבניתם להצלחה טומן בחובו מלכודת נסתרת – כזו שעלולה לסכן את רשת הביטחון הכלכלית שלכם בדיוק ברגע שאתם זקוקים לה יותר מכל?
זו הייתה המציאות הקשה שאיתה התמודד ניסים (שם בדוי), יזם צעיר ובעלים של שתי מסעדות, שכל עולמו התהפך בסוף שנת 2020. סיפורו אינו רק על תאונה טראגית, אלא על מאבק משפטי מכריע מול המוסד לביטוח לאומי, שכל שכיר 'בעל שליטה' בחברה בישראל חייב להכיר. המאבק של ניסים לקבלת פיצוי הוגן לא הוכרע על פרטי פציעתו, אלא על שאלה אחת, עוצמתית: כאשר אתה הבוס של עצמך, האם ירידה בשכר היא תוצאה של משבר לאומי, או פשוט החלטה עסקית? התשובה של בית המשפט טומנת בחובה השלכות עמוקות. זהו הסיפור האמיתי מאחורי פסק הדין בתיק ב"ל 51988-04-23, שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ב-26 בספטמבר 2025, על ידי כבוד השופט דורון יפת ונציגי הציבור.
הרקע: תאונה קשה בשיא משבר הקורונה
ב-3 בדצמבר 2020, בשיא אי הוודאות של מגפת הקורונה, כשענף המסעדנות נאנק תחת סגרים ומגבלות, חייו של ניסים השתנו ללא היכר. במהלך עבודתו באחת ממסעדותיו, ידו הדומיננטית נתפסה במטחנת בשר. הפציעה הייתה קטסטרופלית וקשה ביותר: קטיעה מיידית של שלוש מאצבעותיו, ובהמשך, קטיעה של אצבע רביעית. התאונה, שהתרחשה בלב המשבר הלאומי, הייתה רק תחילתו של מסע מפרך נוסף.
המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, ובהתאם לחומרת הפגיעה, קבע לניסים נכות צמיתה ומשמעותית בשיעור של 48%. על פניו, המערכת פעלה כמצופה. ההכרה בפגיעה הייתה צעד ראשון וחיוני בדרך לשיקום. אולם, דווקא השלב הבא – חישוב גובה קצבת הנכות החודשית – הוא שהפך את המקרה מסיפור טראגי על פציעה למאבק עקרוני על פרשנות החוק.
הקונפליקט המרכזי: כיצד מתבצע חישוב נכות ביטוח לאומי לבעל שליטה?
לב המחלוקת נסוב סביב מספר אחד: בסיס השכר הרבעוני שלפיו תחושב קצבת הנכות של ניסים. המוסד לביטוח לאומי קבע את בסיס השכר ה"רבע שנתי" על סך של 35,991 ₪, כלומר 11,997 ש"ח לחודש. החישוב התבסס על עובדה פשוטה: ברבע השנה שקדם לתאונה (ספטמבר-נובמבר 2020), ניסים משך ודיווח על משכורת אחת בלבד, בסך 11,997 ₪, מאחת החברות שבבעלותו. על פי החוק, בסיס השכר הרבעוני הוא הכנסתו של המבוטח ב-90 הימים שקדמו לפגיעה, ולכן הביטוח הלאומי פשוט הכפיל את השכר המדווח היחיד בשלוש.
ניסים, מצידו, טען שמדובר בעיוות המציאות. לטענתו, בסיס השכר האמיתי שלו, המשקף את כושר השתכרותו, צריך לעמוד על 51,720 ₪. הטיעון שלו היה הגיוני ומתבקש: "ההכנסה שלי הייתה נמוכה רק בגלל שהממשלה כפתה עליי לסגור את המסעדות בגלל סגרי הקורונה. זהו כוח עליון שלא היה תלוי בי. אתם חייבים לחשב את הקצבה שלי על בסיס השכר הממוצע והאמיתי שלי לפני שהמשבר פגע בי". הוא אף טען כי בשיחה טלפונית עם נציגי הביטוח הלאומי נאמר לו כי זו אכן ההנחיה במקרים כאלה.
כאן נחשפה הבעיה המרכזית, המצויה בליבת המקרה: החוק והתקנות לחישוב דמי פגיעה נועדו לשקף את ההכנסה שבגינה שולמו דמי ביטוח בפועל, בסמוך למועד התאונה. עמדת הביטוח הלאומי הייתה נוקשה וטכנית: המערכת אינה יכולה להעניק גמלאות על בסיס הכנסה היפותטית או היסטורית, אלא רק על בסיס הדיווחים בפועל. מבחינתם, אם לא משכת שכר ולא שילמת דמי ביטוח – אין בסיס לפיצוי.
נקודת המפנה: מדוע טענת הקורונה לא הספיקה?
הטיעון של ניסים, שהתבסס על נסיבות הקורונה החריגות, נראה חזק. אולם, במהלך הדיונים המשפטיים, חשף המוסד לביטוח לאומי נתון אחד שהפך לנקודת המפנה והכריע את הכף. התברר כי בחודש ינואר 2020, לפני פרוץ המגפה ולפני הטלת הסגרים, ניסים בחר שלא למשוך כלל משכורת מהמסעדה השנייה שבבעלותו. זאת, על אף שהמסעדה רשמה באותה שנה הכנסות של למעלה מ-4.2 מיליון שקלים והעסיקה עובדים.
עובדה זו הייתה הרסנית לטיעון המרכזי של ניסים. היא הוכיחה לבית המשפט שאי-משיכת שכר לא הייתה תופעה ייחודית לתקופת הקורונה, אלא דפוס פעולה קיים. התנהלות זו אפיינה אותו כ"בעל שליטה" – אדם שיש לו את הכוח והגמישות להחליט מתי, כמה, והאם בכלל למשוך משכורת מהחברה שלו. בניגוד לעובד שכיר רגיל, ששכרו קבוע ונקבע על ידי מעסיק, ניסים, כפי שהעיד בעצמו, היה קובע את סדר יומו, היקף עבודתו ושכרו בהתאם לשיקול דעתו ולצרכי עסקיו. הגמישות הזו, שמהווה יתרון ניהולי אדיר עבור כל יזם, התגלתה כנקודת תורפה קריטית בהתמודדות מול הבירוקרטיה.
ההבחנה בין שכיר רגיל ל"שכיר בעל שליטה" היא המפתח להבנת פסק הדין. בעוד שבסיס הקצבה של עובד שכיר מחושב לפי שכרו הממוצע כפי שדווח על ידי המעסיק, ואצל עצמאי לפי גובה המקדמות המשולמות לביטוח לאומי, אצל "שכיר בעל שליטה" הבסיס נקבע אך ורק על פי השכר שנמשך ודווח בפועל ברבעון שקדם לפגיעה, ללא קשר לרווחיות החברה, היעדרויות וכד'. הגמישות הפיננסית, שהיא יתרון ניהולי, הופכת לגורם סיכון מרכזי, שכן אי-משיכת שכר לצורך השקעה חוזרת בעסק יוצרת בסיס נמוך לקצבה ברגע האמת.
הכרעת הדין: שיעור חשוב לכל בעל עסק בישראל
לאור הראיות, בית הדין דחה את תביעתו של ניסים. הנימוק המרכזי של השופטים היה חד וברור, והוא מהווה מסר מהדהד לקהילת העסקים בישראל: "הציבור לא אמור לשלם לתובע קצבת נכות גבוהה יותר בגין תקופה שבה בחר לא לעבוד, לא למשוך שכר ולא לשלם דמי ביטוח".
בית הדין קבע כי שיקוליו של ניסים שלא למשוך שכר, בין אם היו כלכליים ובין אם נבעו מסדרי עדיפויות אחרים, הם החלטות עסקיות לגיטימיות. אולם, לא ניתן להטיל את תוצאותיהן על הקופה הציבורית. המקרה של ניסים הראה כי דפוס פעולתו, שכלל אי-משיכת שכר גם לפני הקורונה, ניתק את הקשר הסיבתי בין המשבר הלאומי לבין הכנסתו הנמוכה ברבעון הקריטי. במילים אחרות, הוא לא הצליח להוכיח שהמגפה הייתה הסיבה היחידה לכך שלא משך משכורת.
אם אתם בעלי שליטה ומושכים משכורת באופן לא סדיר בהתאם לצרכי העסק, פסק הדין הזה הוא נורת אזהרה בוהקת.
הוא מוכיח כיצד אסטרטגיה פיננסית נבונה לניהול תזרים מזומנים עלולה להשאיר אתכם ללא רשת ביטחון מספקת ברגע האמת. אל תחכו לתאונה כדי לגלות שהביטחון הכלכלי שלכם ושל משפחתכם נמצא בסיכון.
מוסר ההשכל: מה המשמעות של פסק הדין עבורך?
פסק הדין במקרה של ניסים אינו סיפור על חוסר צדק, אלא מקרה מבחן המדגים מערכת עם חוקים ברורים, שיש להבין ולנווט בתוכם בחוכמה. הלקח המרכזי הוא חד משמעי: עבור בעל שליטה, עקביות בדיווח לביטוח הלאומי ובמשיכת משכורת בפועל היא קריטית.
מה שהכריע את גורלו של ניסים היה דפוס הפעולה שלו לפני המגפה. הוא יצר "נורמליות" עסקית שכללה תקופות ללא משיכת שכר. כתוצאה מכך, הוא לא יכול היה לטעון שהקורונה יצרה מצב חריג וחסר תקדים עבורו. הדבר מדגיש קונפליקט מובנה שעומד בפני כל בעל עסק: האסטרטגיה האופטימלית לצרכי מס או לניהול תזרים מזומנים (למשל, משיכת שכר נמוך והשארת הרווחים בחברה) עלולה להיות הרסנית לאסטרטגיית הביטחון הסוציאלי. יועץ המס שלכם עשוי להמליץ על דרך פעולה אחת כדי לחסוך במס, אך דרך זו עלולה לחשוף אתכם לסכנה גדולה בהרבה במקרה של תאונה או מחלה. תכנון הביטחון הסוציאלי אינו יכול להיות מחשבה שנייה; הוא חייב להיות חלק אינטגרלי מהמבנה הפיננסי של העסק.
סיכום: ניווט במערכת דורש ליווי מקצועי
סיפורו של ניסים ממחיש באיזו קלות בעל עסק יכול ליפול בין הכיסאות של רשת הביטחון הסוציאלי. החוקים של המוסד לביטוח לאומי הם מורכבים ואינם סלחניים, במיוחד עבור מי שאינו עובד שכיר "רגיל".
ניסיון לנווט במערכת זו לבד, בפרט לאחר פציעה טראומטית, הוא סיכון שאינכם חייבים לקחת.
