מה זה בכלל "אחוזי נכות"? כל מה שצריך לדעת

מהם אחוזי נכות? המדריך המלא למימוש זכויות בביטוח לאומי, בתביעות נזיקין ובתאונות דרכים

אנשים שנפגעו בתאונה או חלו במחלה ל"ע נאלצים להתמודד לא רק עם מצבם הבריאותי, אלא גם עם הצורך למצות את הזכויות הרפואיות המגיעות להם על פי חוק. כדי לעשות זאת נכון, חשוב להבין את עקרונות התביעה, ובראש ובראשונה את נושא אחוזי הנכות ואת הדרך לקבלת הפיצויים. לשם כך כתבתי את המאמר שלפניכם — מדריך ברור ומעשי, שנועד להסביר את התהליך גם למי שאין לו רקע משפטי.

בכל מקום שאני מפנה במאמר ל"חוק", מבלי לציין באיזה חוק מדובר, דעו שהכוונה לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

אתם מוזמנים לקרוא, יש לכם שאלות נוספות?

פרק 1: מבוא – "אחוזי נכות": המדד האובייקטיבי והמפתח לזכויות

המונח "אחוזי נכות" הוא אחד המונחים הטעונים והמבלבלים ביותר במערכת המשפט והביטחון הסוציאלי בישראל. הציבור הרחב נוטה להניח כי מדובר בערך אחיד ומוחלט, אך הנחה זו מוטעית מיסודה. 10% נכות במסלול אחד אינם שווי ערך, משפטית או כלכלית, ל-10% נכות במסלול אחר.

"אחוזי נכות" הם בבסיסם מדד משפטי-רפואי, המנסה לכמת באופן אובייקטיבי פגיעה גופנית, נפשית או שכלית, ולהפוך אותה לערך מספרי. ערך זה משמש כמפתח מרכזי לקביעת זכאות לגמלאות סוציאליות ולקבלת פיצויים כספיים.

הבלבול נובע מכך שאותו מדד בסיסי מקבל פרשנות ותוצאה שונה לחלוטין בענפים השונים. נתמקד במאמר זה בשלושה עולמות משפטיים נפרדים וחשובים, שלכל אחד מהם תכלית שונה:

1. ביטוח לאומי – נפגעי עבודה (פרק ה' לחוק): מסלול סוציאלי-תעסוקתי, שמטרתו לפצות עובד על נזק שנגרם לו במסגרת עבודתו (בהתאם לתנאים שנקבעו).
2. ביטוח לאומי – נכות כללית (פרק ט' לחוק): מסלול סוציאלי-קיומי, שמטרתו לספק רשת ביטחון לתושב ישראל שאיבד את כושר השתכרותו עקב מצבו הרפואי.
3. דיני נזיקין ותאונות דרכים (פלת"ד): מסלול פיצויים אזרחי, שמטרתו לפצות אדם על נזק שנגרם לו.

בליבת שלושת המסלולים הללו ניצב מסמך מכונן אחד: "ספר המבחנים", שהוא למעשה התוספת לתקנות הביטוח הלאומי. זהו ה"מילון" הרפואי-משפטי של מדינת ישראל, וכל הדיונים על אחוזי נכות מתחילים ונגמרים בו. דוח זה ינתח כל אחד מהמסלולים, יבהיר את ההבדלים ביניהם ויפענח כיצד "אחוז נכות" מתורגם לזכויות כספיות בכל אחד מהם.

 

פרק 2: אבן היסוד – "ספר המבחנים"

הבסיס הנורמטיבי לכל דיון באחוזי נכות טמון ב"תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956". מסמך זה, ובמיוחד ה"תוספת" המצורפת אליו (הידועה בכינוי "ספר המבחנים" או "ספר הליקויים"), מהווה את הציר המרכזי שכל המערכות בישראל נשענות עליו לקביעת נכות רפואית.

 

תהליך הוועדה הרפואית

על פי פרק שני לתקנות, דרגת הנכות נקבעת על ידי "ועדה רפואית".

לוועדה סמכויות רחבות לצורך קביעת דרגת הנכות. היא רשאית לדרוש מהנפגע לעבור בדיקות רפואיות נוספות ולהמציא את תוצאותיהן, וכן למנות יועצים רפואיים או אחרים שיחוו דעתם על סמך בדיקת הנפגע או עיון במסמכים. במקרים מסוימים, בהסכמת הנפגע והמוסד, הוועדה רשאית לקבוע את דרגת הנכות על סמך מסמכים רפואיים בלבד, ללא צורך בבדיקה פיזית של הנפגע.

 

ניתוח "התוספת" (ספר המבחנים): כיצד ליקוי הופך למספר

"ספר המבחנים" הוא רשימה מפורטת של ליקויים רפואיים, המחולקת לפרקים לפי מערכות הגוף (אורתופדיה, נוירולוגיה, פנימי וכו'). כל פרט (סעיף) ברשימה מגדיר פגימה ספציפית ומצמיד לה אחוז נכות מוגדר. אחוזי הנכות אינם שרירותיים, אלא מבוססים על רשימה זו בדיוק.

להלן מספר דוגמאות מייצגות מתוך "ספר המבחנים":

1. מחלה פנימית (דוגמה: סוכרת, פרט 4)
   • סוכרת שלא דורשת טיפול תרופתי: 0%.
   • סוכרת לא מאוזנת, הדורשת טיפול אינטנסיבי באינסולין: 40%.
   • סוכרת עם סיבוכים ופגיעה ב-3 ב"אברי מטרה" (כגון עיניים, כליות, מערכת העצבים) שכל אחד מהם מקנה 30% נכות: 100%.
2. פגיעה אורתופדית (דוגמה: הגבלת בתנועת עמוד שדרה צווארי, פרט 37(5))
   • הגבלת תנועות בעמוד השדרה הצווארי בצורה קלה: 10%.
   • הגבלת תנועות בעמוד השדרה הצווארי בצורה בינונית: 20%
   • הגבלת תנועות בעמוד השדרה הצווארי בצורה קשה: 30%.
3. פגיעה נוירולוגית (דוגמה: חולשת פלג גוף / Hemiparesis, פרט 29(1))
   • צורה קלה מאוד (סימנים פירמידליים בלבד, ללא הפרעה תפקודית): 10% לצד הדומיננטי ו-5% לצד השני.
   • צורה קשה (ללא הליכה עצמאית, הפרעה קשה בתפקוד היד): 100% לצד הדומיננטי ו-80% לצד השני.

כפי שניתן לראות, "ספר המבחנים" נועד במקורו לשרת מטרה ספציפית: קביעת נכות ל"נפגעי עבודה", כפי שמעידה כותרת התקנות. עם זאת, בחלוף השנים, בשל היותו המסמך הרפואי-משפטי המקיף והאובייקטיבי היחיד בישראל לכימות נזקי גוף, הוא אומץ על ידי שתי המערכות האחרות: הן לצורך קביעת נכות כללית (פרק ט' לחוק) והן על ידי בתי המשפט בתביעות נזיקין ופלת"ד.

כאן נעוץ מקור החיכוך המערכתי: "מילון" שנועד לשרת מטרה סוציאלית-תעסוקתית (פיצוי עובדים) משמש כיום לכל מטרה אחרת, כולל קביעת סף קיום (נכות כללית) וקביעת פיצוי אזרחי (נזיקין). כפי שיפורט בהמשך, מערכות אלו נאלצות "לעקם" את המדד הרפואי האובייקטיבי הזה כדי שיתאים למטרותיהן.

 

פרק 3: חישוב נכות כשיש כמה פגיעות – איך 20% ועוד 10% שווה 28%?

טעות נפוצה בקרב תובעים היא ההנחה כי אם הם סובלים ממספר פגימות, אחוזי הנכות יחוברו באופן פשוט (למשל, 20% על פגיעה בגב ו-10% על פגיעה בברך יסתכמו ב-30% נכות). הנחה זו שגויה ומובילה לאכזבה רבה.

השיטה המשפטית לחישוב נכות מרובת פגיעות, המעוגנת בתקנה 11 לתקנות, אינה חיבור פשוט אלא חישוב משוקלל (המכונה לעיתים "נכות מצטברת").

מה שעומד מאחורי שיטת השקלול הוא שאחוז הנכות השני אינו נגזר מ-100% (האדם ה"שלם"), אלא מיתרת הכושר שנותרה לאחר הפגיעה הראשונה (כמו מה שנשאר מעוגה עגולה, אחרי שחתכתם ממנה פרוסה). הוועדה אינה סוכמת את הפגיעות, אלא מחשבת את הפגיעה המצטברת.

 

הדגמה מספרית: שקלול נכויות

נניח שנפגע סובל משתי פגימות שנקבעו בוועדה: פגיעה א' (גב) בשיעור 20%, ופגיעה ב' (ברך) בשיעור 10%.

1. שלב 1: לוקחים את הנכות הגבוהה ביותר (20%) במלואה.
   • תוצאה חלקית: 20% נכות.
2. שלב 2: מחשבים את יתרת הכושר ה"בריא" שנותר לאחר הפגיעה הראשונה.
   • חישוב: 100 פחות 20, משאיר 80.
3. שלב 3: מחשבים את אחוז הנכות של הפגיעה השנייה (10%) מתוך היתרה "הבריאה" (80%).
   • חישוב: 10% מתוך ה-80 שנותרו, מהווה רק 8% נכות.
4. שלב 4: מחברים את התוצאות של שלב 1 ושלב 3.
   • חישוב: 20% שנקבעו עבור הפגיעה הראשונה, ועוד 8% שנקבע עבור הפגיעה השניה, מביאים לתוצאה הסופית.

כך, בהמחשה זו, 20% ועוד 10% שווים 28% נכות משוקללת, ולא 30%. אם הייתה פגיעה שלישית של 5%, היא הייתה מחושבת מתוך היתרה שנותרה לאחר 28% (כלומר, מתוך 72%).

 

החריג לכלל השקלול

ישנם חריגים לכלל השקלול, שהבולט שבהם הוא במקרים של פגיעות זוגיות באותן גפיים. לדוגמה, במקרה של פגיעה בשתי הידיים או בשתי הרגליים, התקנות עשויות להתיר חיבור אריתמטי של אחוזי הנכות.

שיטת השקלול יוצרת אפקט של "תשואה פוחתת" משפטית: ככל שדרגת הנכות המשוקללת עולה, כך "הערך" של כל פגיעה נוספת קטן. פגיעה של 10% כשהנפגע בריא, שווה 10 נקודות אחוז, אך פגיעה של 10% כשלנפגע יש כבר 50% נכות משוקללת, שווה רק 5 נקודות אחוז (כמו לפרוס עשירית מחצי עוגה).

טיפ זהב: מבחינה אסטרטגית, הדבר מחייב מיקוד של המאבק המשפטי בהוכחת אחוז נכות גבוה ככל הניתן עבור הפגיעה הדומיננטית (הגבוהה ביותר), שכן לה יש את ההשפעה המכרעת על התוצאה הסופית.

 

פרק 4: יישום ראשון – אחוזי נכות בנפגעי עבודה (פרק ה' לחוק)

המסלול הראשון והבסיסי לבחינת אחוזי נכות הוא במסגרת פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי עבודה). מסלול זה מיועד לפצות עובד (שכיר או עצמאי) על פגיעה שאירעה "תוך כדי ועקב" העבודה, בין אם כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע מוכרת.

במסלול זה, המודל הוא פשוט יחסית: אחוז הנכות הרפואית שנקבע בוועדה (על בסיס "ספר המבחנים") מתורגם ישירות לזכות כספית. בניגוד לנכות כללית, אין כאן שלב ביניים של בחינת "אי-כושר".

לחצו כאן לקריאה נוספת בנושא תאונות עבודה.

"צוק ההכרעה": ההבדל בין מענק (סעיף 107) לקצבה (סעיף 104)

החוק יוצר "צוק" כלכלי דרמטי, המבדיל בין שתי רמות זכאות על בסיס אחוזי הנכות שנקבעו:

1. מענק נכות חד-פעמי (סעיף 107 לחוק):
   • הזכאות: ניתן לנפגע שוועדה רפואית קבעה לו דרגת נכות יציבה בשיעור נמוך מ-20% אך לא מתחת ל-9%.
   • התגמול: תשלום חד-פעמי המשולם לנפגע. סכום המענק מחושב כמכפלה של סכום הקצבה החודשית (שהייתה משתלמת אילו היה זכאי לקצבה) ב-43. כלומר, מענק חד פעמי בסכום של 43 קצבאות.
2. קצבת נכות חודשית (סעיף 104 לחוק):
   • הזכאות: ניתנת לנפגע שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה בשיעור של 20% ומעלה, או דרגת נכות זמנית בשיעור של 9% ומעלה.
   • התגמול: בנכות צמיתה – גמלה חודשית קבועה, המשולמת לנפגע לכל ימי חייו. סכום הקצבה הוא אחוז מתוך שכר העבודה של הנפגע לפני הפגיעה (עד תקרה הקבועה בחוק).בנכות זמנית – אותה הקצבה, לתקופת הנכות הזמנית בלבד.

ההבדל הכלכלי בין קביעה של 19% (המובילה למענק חד-פעמי) לבין קביעה של 20% (המובילה לקצבה חודשית לכל החיים) הוא עצום, ויכול להגיע למאות אלפי ואף מיליוני שקלים לאורך חיי הנפגע. לכן, המאבק העיקרי אצל נפגעי עבודה מתמקד לעיתים קרובות באותו "אחוז בודד" שיכול להעביר את הנפגע מעל לרף 20 האחוזים.

 

הכלי המשפטי להגדלת הנכות בתאונות עבודה: תקנה 15

תקנה 15 מעבירה את הזרקור מהפגיעה עצמה, שהיתה נקבעת בשיעור זהה לכל נפגע, ללא קשר לעיסוקיו, אל הנפגע עצמו, על מאפייניו הייחודיים.

תקנה 15 לתקנות קביעת דרגת נכות מאפשרת לוועדה הרפואית להגדיל את אחוז הנכות הרפואית שנקבע (עד למחצית משיעור הנכות המקורית) מעבר למה שקבוע ב"ספר המבחנים".

הפעלת התקנה מותנית בשני תנאים מצטברים:

1. הנפגע, עקב נכותו היציבה, אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו כפי שהיה עד לפגיעה (לדוגמה, נגר שסובל מפגיעה ביד המונעת ממנו לשוב לעבודתו כנגר, או רואה חשבון שסובל מפגיעה קוגניטיבית המונעת ממנו להתרכז).
2. הנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו (הפסיקה והנהלים הפנימיים מפרשים זאת לרוב כירידה של 20% לפחות בהכנסות).

הוועדה רשאית להתחשב גם בגילו של הנפגע, מתוך הבנה שאדם מבוגר יתקשה יותר לרכוש מקצוע חדש ולהשתלב מחדש בשוק העבודה.

תקנה 15 היא למעשה "גשר" ייחודי המאפשר לוועדה הרפואית במסלול קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, להתחשב גם בשיקולים "תפקודיים" ו"כלכליים" הנוגעים לנפגע הספציפי. באמצעות תקנה זו, ניתן לתרגם נזק תפקודי ממשי לאחוז נכות רפואי נוסף, אך למרבה הצער לא ניתן להעביר נפגע לנכות המזכה בקצבה רק בגלל התקנה. כלומר, אי אפשר לעבור את ה-20% רק בגלל הפעלת התקנה.

 

פרק 5: יישום שני – אחוזי נכות בנכות כללית (פרק ט' לחוק)

המסלול השני והנפוץ ביותר למימוש זכויות הוא דרך פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח נכות). מסלול זה מיועד לתושבי ישראל שמצבם הרפואי (שאינו קשור בהכרח לעבודה) פוגע באופן משמעותי ביכולתם להתפרנס.

כאן, המודל שונה לחלוטין מזה של נפגעי עבודה. פרק ט' מבוסס על "ההפרדה הגדולה": מודל דו-שלבי המפריד באופן מוחלט בין הקביעה הרפואית לבין הקביעה התפקודית-כלכלית.

לחצו כאן לקריאה נוספת בנושא נכות כללית.

שלב א': שער הכניסה (הסף הרפואי) – "נכות רפואית" (סעיף 208)

בשלב הראשון, התובע מוזמן לוועדה רפואית.

• הגורם הקובע: ועדה רפואית.
• בסיס הקביעה: הוועדה קובעת את אחוזי הנכות הרפואית המשוקללת, גם כאן בהתבסס על "ספר המבחנים".
• הסף הנדרש: זהו שלב סף (שער כניסה). התביעה תידחה אוטומטית, אלא אם הנכות הרפואית המשוקללת שנקבעה היא לפחות 60%, או לפחות 40% ובתנאי שליקוי ספציפי אחד הוא בשיעור של 25% לפחות.

 

שלב ב': ההכרעה הקובעת (הסף התפקודי) – "דרגת אי-כושר" (סעיף 209)

רק אם התובע צלח את שלב א' ועבר את הסף הרפואי, תיקו עובר לשלב ב' – בחינת כושר ההשתכרות.

• הגורם הקובע: פקיד תביעות (עובד המוסד, שאינו רופא), אשר מסתמך על המלצות רופא מוסמך ופקיד שיקום.
• בסיס הקביעה: זוהי הערכה תפקודית-כלכלית. פקיד התביעות בוחן כיצד הנכות הרפואית (שנקבעה בשלב א') משפיעה בפועל על יכולתו של התובע להשתכר מעבודה, או על יכולתה של עקרת בית לתפקד במשק ביתה.
• התוצאה: פקיד התביעות קובע "דרגת אי-כושר להשתכר" באחוזים קבועים: 60%, 65%, 74% או 100% (דרגת אי-כושר בשיעור של 75% נחשבת כמו 100%).

חשוב לדעת: הקצבה החודשית (קצבת נכות כללית) משולמת אך ורק בהתאם לדרגת אי-הכושר שנקבעה בשלב ב', ולא בהתאם לאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו בשלב א'.

כאן טמון "פרדוקס הנכות הכללית": יכול להיווצר מצב שבו אדם נקבע כבעל 80% נכות רפואית (ועובר בקלות את שלב א'), אך פקיד התביעות קובע לו דרגת אי-כושר הנמוכה מהסף המזכה בקצבה (למשל, פחות מ-60%), משום שהגיע למסקנה שאותם 80% נכות אינם מונעים ממנו לעבוד ולהשתכר. במצב כזה, התובע לא יקבל קצבה, למרות ש"על הנייר" יש לו 80% נכות רפואית.

המאבק המשפטי בנכות כללית הוא אפוא כפול: ראשית, מאבק מול הוועדה הרפואית להשגת הסף הרפואי המינימלי (שלב א'), ושנית, מאבק נפרד לחלוטין מול פקיד התביעות, הדורש טיעונים שונים (תפקודיים, תעסוקתיים וכלכליים) כדי להוכיח שסף רפואי זה אכן פוגע בכושר ההשתכרות (שלב ב').

 

פרק 6: יישום שלישי – אחוזי נכות בתביעות תאונות דרכים (פלת"ד) ובתביעות נזקי גוף – נזיקין

המסלול השלישי שבו אנו פוגשים את "אחוזי הנכות" הוא בעולם האזרחי – תביעות נזיקין ותביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד). במסלול זה, המטרה אינה גמלה סוציאלית, אלא קבלת פיצוי כספי מחברת הביטוח או מהגורם המזיק.

להבנת ההבדלים בין תביעות תאונות דרכים לתביעות נזיקיות אחרות, כגון רשלנות רפואית, נפילות ברחוב וכד', מומלץ לקרוא את הערך בנושא תאונות דרכים ואת הערך בנושא תביעות נזקי גוף – נזיקין.

הבסיס המשותף: אימוץ "ספר המבחנים"

בדומה למסלולי הביטוח הלאומי, גם בתי המשפט בישראל נזקקו לכלי אובייקטיבי ואחיד לקביעת נזק גוף. בהיעדר "ספר מבחנים" ייעודי לדיני הנזיקין, הפסיקה אימצה באופן כמעט גורף את "ספר המבחנים" של הביטוח הלאומי ככלי העבודה המרכזי לקביעת שיעור הנכות הרפואית של התובע.

 

תהליך קביעת הנכות בבית המשפט

בתביעות פלת"ד, החוק קובע מנגנון ייחודי: התובע אינו מצרף חוות דעת רפואית מטעמו, אלא בית המשפט הוא שממנה מומחה רפואי ניטרלי מטעמו. קביעתו של מומחה זה לגבי אחוז הנכות הרפואית היא לרוב מכרעת. למען הסדר הטוב, נשלים ונציין כי כאשר מדובר בתביעה המתנהלת לפי סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד, כגון תביעה בגין תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, הנכויות שנקבעו בהליך האחר (כגון בוועדות הרפואיות בענף נפגעי עבודה) מחייבות גם בבית המשפט, ולא ממונה מומחה מטעם בית המשפט, אלא אם אחד הצדדים ביקש וקיבל היתר להבאת ראיות לסתור.

בתביעות נזיקין "רגילות" (שאינן פלת"ד), כל צד מגיש חוות דעת מומחה מטעמו, ובית המשפט מכריע ביניהן. בפרקטיקה, ברוב התביעות בית המשפט ממנה מומחה ניטרלי מטעמו גם בתביעות נזיקין רגילות, אלא אם הפער בין חוות הדעת של הצדדים איננו משמעותי.

 

תרגום אחוזי הנכות לפיצוי כספי

בניגוד לתחום נפגעי עבודה בביטוח הלאומי, בנזיקין אחוז הנכות הרפואית אינו קובע ישירות קצבה, אלא משמש כנתון מרכזי בחישוב הפיצוי הכולל, המחולק ל"ראשי נזק". שני ראשי הנזק המרכזיים המושפעים מאחוזי הנכות הם:

1. "כאב וסבל" (נזק לא ממוני):בתביעות פלת"ד, אחוז הנכות הרפואית מוזן ישירות לנוסחה שנקבעה בתקנות הפלת"ד. הנוסחה קובעת סכום פיצוי מדויק עבור כאב וסבל, בהתאם לאחוז הנכות, גיל הנפגע, ומספר ימי האשפוז.בתביעות נזיקין אחרות, המכונות גם תביעות "חבויות", הנוסחה שנקבעה בתקנות הפלת"ד משמשת כאמת מידה, אך איננה מחייבת. בפרקטיקה בתי המשפט פוסקים פי 2 או פי 3 מהנוסחה עבור כאב וסבל.
2. "הפסדי שכר לעתיד" (נזק ממוני):כאן טמון לב המאבק המשפטי בתביעות נזיקין. אחוז הנכות הרפואית שקבע המומחה (למשל, 10% נכות אורתופדית) הוא נקודת פתיחה בלבד. בית המשפט בוחן את מה שמכונה "הנכות התפקודית" – כלומר, כיצד אותה נכות רפואית משפיעה בפועל על כושר ההשתכרות של התובע הספציפי הזה, בהתחשב במקצועו, השכלתו, גילו וניסיונו.

לדוגמה,10% נכות רפואית בכף הרגל עשויה להיות חסרת השפעה על נכות תפקודית עבור עובד משרד, אך בעלת השפעה גדולה מאוד על פועל בניין. במקרה בו טיפלתי באופן אישי, בית המשפט מצא שקיימת נכות תפקודית גבוהה מאוד (כ-20%) עבור עובד (עצמאי) המבצע את עבודתו בסנפלינג, כאשר הנכות הרפואית היתה בשיעור מזערי של 3% בלבד בגין כאב בעומס על הקרסול. מה שהטה את הכף, היתה העובדה שמאז התאונה התובע שכר עובד נוסף לבצע את מרבית העבודה במקומו.

תפקידו של עורך הדין בתיק נזיקין הוא להציג תמונה עובדתית ברורה (באמצעות ראיות תעסוקתיות, תלושי שכר, עדויות וכו') המסבירה את הקשר בין הנכות הרפואית שנקבעה לבין הנזק הכלכלי הממשי שנגרם ללקוח.

 

פרק 7: סיכום השוואתי – אחוז נכות אחד, שלוש משמעויות

ניתוח שלושת המסלולים המשפטיים חושף כי המונח "אחוזי נכות" מקבל משמעות אחרת לחלוטין, בהתאם להקשר שבו הוא נדון. בעוד "ספר המבחנים" משמש כמילון האובייקטיבי המשותף, הפרשנות והשימוש באחוז הנכות שנקבע שונה לחלוטין מענף לענף.

הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים הקריטיים בין שלושת המסלולים:

מורכבות זו מדגישה כי ניהול תביעה לקביעת אחוזי נכות דורש הבנה מעמיקה של ההבדלים הדקים בין המסלולים. הצלחה במיצוי זכויות תלויה ביכולת לבחור את המסלול הנכון, להתכונן לוועדות הרפואיות (שמטרתן שונה בכל הליך), ולהשתמש בכלים המשפטיים הנכונים (כגון תקנה 15 או טיעון מבוסס על "נכות תפקודית") כדי להבטיח שהנכות הרפואית תתורגם באופן מיטבי לזכות כספית – בין אם זו קצבה חודשית, מענק חד-פעמי או פיצוי כולל.