החוק מגדיר מתי מקרה כזה נחשב "תאונת דרכים", אך הפסיקה בנושא השתנתה לאחרונה.
במאמר זה נסקור את ההלכות המרכזיות ונבהיר מתי ניתן לתבוע פיצויים ומתי לא.
באילו מקרים נפילה מרכב נחשבת תאונת דרכים ומזכה בפיצויים מחברת הביטוח?
נקדים ונאמר שהתשובה לשאלה הזו מפתיעה למדי,
אך לפני שעונים, נכון לחדד את השאלה, ולהבהיר שהשאלה שלנו עוסקת בתאונה שארעה שלא כחלק מהנסיעה עצמה, אלא במקרה של אדם שנפגע במהלך הכניסה והיציאה מהרכב.
מהי תאונת דרכים לפי החוק?
כאן אנו נכנסים להגדרה שנכתבה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 למונח "תאונת דרכים" והיא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".
המילים "שימוש ברכב מנועי" הוגדרו בחוק ככוללים "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו".
לכאורה, ניתן היה לעצור כאן ולסיים את הדיון, אך החוק מוסיף סייג משמעותי להגדרה בזו הלשון:
"ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד".
חשיבות המטרה שבשבילה נכנסנו או יצאנו מהרכב
ולכן, התשובה לשאלה היא שתאונה שארעה בזמן כניסה או יציאה מרכב למטרות תחבורה, כגון לצורך נסיעה או לאחר נסיעה, יכולה להיחשב כתאונת דרכים ולזכות בפיצויים, אולם תאונה שארעה בזמן פריקה או טעינה של מטען לא תיחשב כתאונת דרכים ולא תזכה בכל פיצוי.
תאונה מעורבת – הלכת אוסם
מכאן עולה השאלה הכיצד תיחשב תאונה שהיא "גם וגם". כלומר, תאונה שארעה בזמן כניסה או יציאה מהרכב,למטרת פריקה או טעינה של מטען.
מצד אחד מדובר בתאונה שאמורה להיכנס בגדרי החוק, שכן היא ארעה בכניסה או ביציאה מהרכב, אולם מצד שני, מדובר בטעינה או פריקה של מטען – פעולה אשר הוחרגה מההגדרה שבחוק.
השאלה הגיעה בתחילת שנות ה-2000 לבית המשפט העליון, שם פסק כב' השופט ריבלין כי:
"די בכך שהאירוע מקיים את אחת מדרכי השימוש המוכרות על־מנת שתקום תחולה לחוק הפיצויים […] אין בעובדה שהאירוע מקיים גם את הוראת ההמעטה שעניינה פריקה וטעינה כדי לאיין את נפקות קיומו המקביל של 'שימוש ברכב מנועי' על־פי הגדרת החוק. […] אירוע המקיים הן את הריבוי הן את ההמעטה מגלם בתוכו למעשה שתי פעולות, ומתוך שאחת מהן הוכרה במפורש על־ידי החוק כדרך של 'שימוש ברכב מנועי', אין להדירה מן החוק אך משום שבמקביל נתקיימה גם פעולה אחרת, שאינה מהווה שימוש כזה" (רע"א 418/03 אסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה, פסקה 17)
בשפה פשוטה, בית המשפט העליון פירש את החוק פרשנות מרחיבה ופסק שאם המקרה נכנס לגדר החוק, כגון במקרה של תאונה שאירעה בזמן כניסה או יציאה מהרכב, אזי מדובר בתאונת דרכים וקמה לנפגע הזכות לפיצויים לפי החוק. בית המשפט העליון הדגיש שהעובדה שבמקביל התרחשה גם פעולה שמוציאה את המקרה מגדרי החוק, איננה מבטלת את ההכרה, ובמילים פשוטות יותר – ההגדרה המיטיבה גוברת על ההגדרה הפוגעת, ולכן קמה זכאות לפיצויים במקרה של תאונה בזמן כניסה או יציאה מרכב, גם אם המטרה היתה לפרוק או לטעון את הרכב.
הלכה זו היתה בתוקף עד לתאריך 31/07/2024 והיתה ידועה בשם "הלכת אוסם".
בוודאי שמתם לב שהשתמשתי בלשון עבר, שכן למרבה הצער הלכה זו בוטלה ואיננה בתוקף עוד.
משמעות הביטול היא צמצום ניכר בזכויותיהם של נפגעים שפציעתם אירעה במהלך פעולת פריקה או טעינה, גם אם זו התבצעה תוך כניסה או יציאה מהרכב.
שינוי מגמה: פסק הדין החדש של בית המשפט העליון והתשובה לשאלה שבכותרת
בפסק דין חדש שניתן ע"י בית המשפט העליון ברע"א 4393/22 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, צומצמו משמעותית המקרים אשר יכנסו לגדר החוק ויזכו בפיצויים לפי החוק, ונקבע כלל לפיו תאונה בזמן "כניסה" או "ירידה" מרכב תזכה בפיצויים רק כאשר הכניסה היא לצורך פעולה אחרת הבאה בגדר "שימוש ברכב מנועי", כגון "נסיעה", או כאשר הירידה היא לצורך יציאה מהרכב בתום ה"נסיעה".
מכאן עולה כי התשובה לשאלה שבפתיח תלויה במטרה שלשמה נכנס או יצא האדם מהרכב, ולכן, במקרה של תאונה שארעה לאדם במהלך כניסה או יציאה מהרכב, זכאותו לפיצויים תהא תלויה בשאלה מה היתה מטרתה של הכניסה או היציאה מהרכב.
אם המטרה היתה כזו העונה להגדרת "שימוש ברכב מנועי", יהא הנפגע זכאי לפיצויים.
אם המטרה איננה עונה להגדרה זו, כגון לצורך טעינה או פריקה של מטען, לא יהא הנפגע זכאי לפיצויים מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
עם זאת, חשוב להדגיש כי אם הפגיעה אירעה במהלך פריקה או טעינה, אך הייתה חלק משימוש תחבורתי נרחב יותר – ייתכן שעדיין תיחשב תאונת דרכים. כל מקרה דורש בחינה פרטנית.
האם עדיין ניתן לקבל פיצויים?
במקרים רבים – כן.
חשוב לדעת שגם כאשר לא קמה לנפגע זכות לפיצויים מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ניתן לקבל פיצויים מכח חוקים אחרים, באמצעות הגשת תביעה בהתאם לחוק אחר ומיצוי זכויות מביטוח לאומי, קרנות פנסיה וכד'.
לשם כך, מומלץ להתייעץ עם עו"ד בעל ניסיון, העוסק דרך קבע בתביעות בגין תאונות
נפלתם ברכב או לידו? אל תניחו מראש שאין לכם זכויות. ייתכן שאתם זכאים לפיצוי, גם אם נדמה שלא.
צבי הלוי משרד עו"ד מייצג תובעים בתביעות פלת"ד ובתביעות נזיקין מורכבות – צרו קשר. נשמח לבחון את זכאותכם ולהעניק לכם ייעוץ מקיף ומדויק.
