הרגע שבו דנה (שם בדוי) גילתה שהיא מקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי לא היה רגע של הקלה, אלא של בושה עמוקה. במשך שנים, כך טענה, שולמו לחשבונה כספים שלא הגיעו לה, תוצאה של הונאה שביצע בעלה לשעבר מאחורי גבה וללא ידיעתה. "אני לא נכה", היא הצהירה בפני המוסד, "התוספת משולמת לי 'לא בצדק ולא ביושר וגם בניגוד גמור לרצוני'". היא דרשה לבטל את הקצבה לאלתר והתחייבה להחזיר כל שקל. אך לתדהמתה, המוסד לביטוח לאומי סירב בתוקף. הקרב המשפטי החריג הזה, שבו אזרחית נלחמת כדי לוותר על זכויותיה והמוסד כופה אותן עליה , הגיע עד לבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 15950-12-24), בפני הרכב השופטים סיגל דוידוב-מוטולה, רועי פוליאק, וחני אופק גנדלר, בהחלטה שניתנה ב-16 באוקטובר 2025.
"בעלי 'סידר' לי קצבה במרמה": תחילת המאבק
הפרשה החלה בשנת 2016, אז הוגשה בשמה של דנה תביעה לקצבת נכות כללית. ועדה רפואית קבעה לה נכות יציבה של 60% ודרגת אי כושר בשיעור 100%. כשהגיעה לגיל 62 בשנת 2019, הזכאות הומרה לקצבת אזרח ותיק בתוספת גמלה מיוחדת לנכה.
אלא שלדברי דנה, כל ההליך היה הצגה אחת גדולה שביים בעלה לשעבר. היא טענה שהוא "לקח אותי ממש בכוח להופיע ב-2017 לפני ועדה רפואית, למרות שאני לא רציתי" , מילא טפסים בשמה, ופעל בעורמה ואלימות כדי שתציג מצג שווא בפני הוועדות. לדבריה, היא כלל לא הייתה מודעת לכך שהיא מקבלת קצבה , וגילתה זאת רק במקרה, כשקיבלה הנחה בארנונה. בינואר 2024, היא פנתה למוסד בדרישה לבטל את ה"בושה" הזו.
הסירוב של ביטוח לאומי: "זכויות קוגנטיות ביטוח לאומי"
תשובת המוסד לביטוח לאומי הייתה חד-משמעית: אי אפשר. המוסד טען כי החלטות הוועדה הרפואית הן חלוטות (סופיות) , והמועד לערער עליהן חלף מזמן. אך חשוב מכך, המוסד טען כי זכויות קוגנטיות ביטוח לאומי, כמו קצבת נכות, אינן ניתנות לוויתור.
לטענת המוסד, מדובר בזכויות סוציאליות שהחוק מחייב לשלם, מתוך אינטרס ציבורי להגן על המבוטח ולהבטיח לו אמצעי קיום. לשיטתם, מרגע שנקבעה זכאות – חובתם לשלם, גם אם המבוטח מתנגד. המוסד אף ציין כי דנה התייצבה לוועדה המכריעה שקבעה את נכותה היציבה ללא ליווי , וכי הכספים הופקדו לחשבונה מדי חודש, מה שמרמז כי ידעה על הקצבה. בית הדין האזורי קיבל את עמדת המוסד ודחה את תביעתה של דנה, אך היא לא ויתרה וערערה לבית הדין הארצי.
פסק הדין המפתיע: האם האוטונומיה של הפרט גוברת?
בפסק דין יוצא דופן, בית הדין הארצי הפך את ההחלטה. השופטים קבעו כי הגישה הפטרנליסטית, לפיה המדינה "כופה" גמלה על אזרח "הר כגיגית", אינה חזות הכול.
בית הדין סקר פסיקה (הלכת המגן – רע"א 9823/02), שקבעה כי יש לאזן בין האינטרס הסוציאלי לבין זכויות יסוד אחרות. השופטים הדגישו כי כפיית קצבה על אדם בניגוד לרצונו מהווה "פגיעה קשה באוטונומיה של הפרט" וכי יש לתת משקל ל"רצונו האמיתי והכנה" של האדם.
בנוסף, בית הדין התייחס לטענת המרמה. נקבע כי אף שהחלטות ועדה רפואית הן סופיות, במקרים נדירים מאוד ניתן לבטלן אם הוכח שהן הושגו במרמה.
ויתור על קצבת ביטוח לאומי: ההכרעה חוזרת לבית הדין האזורי
לאור המורכבות, בית הדין הארצי החזיר את התיק לבית הדין האזורי , והציב בפני דנה שתי דרכי פעולה אפשריות שעליה לבחור ביניהן:
- מסלול הוויתור (מכאן ואילך): דנה יכולה לבקש
ויתור על קצבת ביטוח לאומירק מהיום והלאה. במקרה זה, בית הדין יקיים דיון עקרוני ויבחן האם רצונה האמיתי והאוטונומיה שלה גוברים על האינטרס הסוציאלי של המוסד. - מסלול המרמה (ביטול רטרואקטיבי): דנה יכולה לדבוק בטענתה כי הזכאות כולה הושגה במרמה ויש לבצע
ביטול קצבה שהושגה במרמה. במקרה זה, בית הדין האזורי יקיים הליך הוכחות מלא, ישמע עדים (ואולי אף את בעלה לשעבר), ויכריע עובדתית האם אכן הוצג מצג שווא בפני הוועדות.
פסק הדין של דנה פותח דיון נדיר בנושא ויתור על קצבת ביטוח לאומי.
האזהרה החמורה שקיבלה דנה
לצד פתיחת הדלת עבור דנה, בית הדין הארצי שיגר אליה אזהרה חמורה. השופטים הבהירו לה כי אם תבחר במסלול השני (ביטול רטרואקטיבי עקב מרמה) – ותביעתה תתקבל – היא עלולה לעמוד בפני חוב עתק.
נקבע במפורש כי אם יוכח שהגמלאות שולמו לה שלא כדין, למוסד לביטוח לאומי יש סמכות חוקית מלאה (לפי סעיף 315 לחוק) לדרוש ממנה להחזיר את כל הכספים שקיבלה לאורך השנים.
כעת דנה ניצבת בצומת דרכים: להילחם על האמת שלה ולבטל את הקצבה למפרע, תוך סיכון שתיאלץ להחזיר מאות אלפי שקלים, או להסתפק בוויתור על הקצבה מכאן ואילך.
שאלות ותשובות מרכזיות בעקבות פסק הדין
שאלה: האם מבוטח יכול לוותר על קצבה מביטוח לאומי?
תשובה: זה מורכב. ככלל, המוסד ובית הדין האזורי ראו בזכויות אלה "קוגנטיות" (מחייבות) , שנועדו להגן על המבוטח ועל אינטרס ציבורי, וקבעו כי לא ניתן לוותר עליהן. עם זאת, בית הדין הארצי פתח פתח לבחינה מחודשת של הסוגיה. הוא קבע שיש לאזן את הגישה הפטרנליסטית הזו מול "הפגיעה הקשה באוטונומיה של הפרט" ורצונו הכנה. התיק הוחזר לבית הדין האזורי כדי לבחון אפשרות של ויתור מכאן ואילך.
שאלה: מה קורה אם קצבת נכות הושגה במרמה?
תשובה: בית הדין הארצי קבע כי במקרים נדירים, ניתן לבטל החלטה חלוטה של ועדה רפואית אם הושגה במרמה. הדרך לעשות זאת היא לא בפני הוועדות, אלא בתביעה ישירה לבית הדין, שישמע עדים ויבחן ראיות.
שאלה: אם מבטלים קצבה רטרואקטיבית, האם צריך להחזיר את הכסף?
תשובה: כן. בית הדין הארצי הזהיר את דנה במפורש שאם תביעתה (במסלול המרמה) תתקבל וזכאותה תבוטל למפרע, המשמעות היא שהגמלאות שולמו שלא כדין. במקרה כזה, למוסד לביטוח לאומי יש סמכות חוקית (לפי סעיף 315) לדרוש ממנה להחזיר את כל כספי הגמלאות ששולמו לה.
המאבק יוצא הדופן של דנה מדגיש את המתח בין חוקי המגן הסוציאליים לבין זכותו של אדם על גופו וזהותו.
