תארו לכם שאתם מרימים משא כבד בעבודה ומרגישים "קליק" חד ופתאומי בכתף. אתם ממשיכים לעבוד, מנסים להתעלם מהכאב במחשבה משאלתית שהכאב יעבור, אבל עם הזמן הוא מחמיר, עד שלבסוף, אחרי שנתיים וחצי, אתם נאלצים לעבור ניתוח. אתם בטוחים שמדובר בתאונת עבודה, אך כשתובעים את זכויותיכם, אתם מגלים שהדרך להכרה רצופה במכשולים.
כך קרה ל-ל', מתקין זגגות ופרופילי מתכת, שתביעתו להכיר בפגיעה בכתפו כתאונת עבודה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ולבסוף גם על ידי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ב"ל 72725-09-24), בפסק דין שניתן על ידי כב' השופטת דניה דרורי ונציגי הציבור גב' ציונה איזנשטיין ומר משה בראונר, בתאריך 9 בספטמבר 2025.
פסק הדין מדגים כיצד סתירות בפרטים, שיהוי בדיווח והיעדר ראיות יכולים להכריע את גורלה של תביעה ומדגיש את החשיבות של ניהול התביעה בצורה מיטבית, כבר מהשלבים הראשוניים.
רקע: הכאב בכתף והתביעה לביטוח הלאומי
הסיפור מתחיל ב-19 בינואר 2021. ל', שעבד כמתקין זגגות, נפגע בכתפו הימנית לטענתו במהלך התקנת חלונות בדירת מגורים באזור המרכז. לדבריו, הוא חש כאב חד בעת שניסה להרים פרופילים מתכתיים כבדים. למרות הכאב, הוא המשיך לעבוד במשימות קלות יותר, ולמחרת סיפר למעסיקו שאינו חש בטוב. יומיים לאחר האירוע פנה לרופא משפחה, התלונן על כאבים והופנה לצילום. בהמשך, בדיקות הדמיה גילו קרע בכתפו הימנית, ובאוגוסט 2023 הוא עבר ניתוח.
אלא שהתביעה לדמי פגיעה הוגשה למוסד לביטוח לאומי רק בנובמבר 2023, כשנתיים ועשרה חודשים לאחר האירוע. פקיד התביעות דחה את הבקשה בנימוק ש-ל' לא הוכיח כי אכן התרחש אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה, מה שהוביל את ל' לפנות לבית הדין.
המאבק המשפטי על הכרה בתאונת עבודה: רשת של סתירות
בבית הדין, גרסתו של ל' נבחנה בקפידה, והתגלו בה פערים וסתירות משמעותיים שהחלישו את אמינותה. כדי שאירוע יוכר כתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי, על התובע להוכיח שני דברים: שאכן התרחשה "תאונה" – אירוע פתאומי וחד-פעמי, ושאותה תאונה אירעה "תוך כדי ועקב העבודה". במקרה זה, ל' התקשה להוכיח את המרכיב הראשון – עצם התרחשות התאונה כפי שטען.
הסתירות המרכזיות שעלו היו:
- אופן הפגיעה: בתצהירו, ל' טען שנפגע כשמשך חבל ששימש להרמת הפרופילים. לעומת זאת, בהודעתו לחוקר הביטוח הלאומי, הוא תיאר שהרים את הפרופילים בידיו יחד עם חברו לעבודה, פאדי, ומעולם לא הזכיר שימוש בחבל.
- מקום התאונה: בטופס שהגיש המעסיק צוין כי התאונה אירעה ביבנה. ל' עצמו טען לחוקר שזה היה במרכז הארץ אצל לקוח בשם קליין, אך אינו זוכר את הכתובת. בעדותו בבית הדין, נזכר לפתע שהעבודה בוצעה ברחובות. גם חברו לעבודה, פאדי, מסר גרסאות סותרות (רחובות או אשדוד).
- גרסאות לא תואמות עם העד: העד היחיד מטעם ל', קרוב משפחתו פאדי, מסר גרסאות שהיו לא רק סותרות לעצמן, אלא גם לגרסאותיו של ל'. למשל, פאדי טען בתחילה שראה את ל' מחזיק את כתפו ברגע הפגיעה, אך מאוחר יותר שינה את גרסתו ואמר שלא יכול היה לראות אותו. בנוסף, גרסאותיהם לגבי מי עשה מה לאחר הפגיעה (מי קשר את הפרופילים ומי הרים אותם) היו הפוכות לחלוטין.
הכרעת בית הדין: מדוע התביעה נדחתה?
בית הדין קבע כי ל' לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. השופטים הדגישו כי הסתירות הרבות והמהותיות בפרטי האירוע המרכזיים – איך, איפה ומה בדיוק קרה – פוגעות באופן אנוש באמינות גרסתו.
נקודה מכרעת נוספת הייתה היעדר תיעוד רפואי בזמן אמת. בפנייתו הראשונה לרופא, יומיים לאחר האירוע הנטען, ל' התלונן על כאבים אך לא צוין כל קשר לעבודה. האזכור הראשון של "תנועה לא נכונה במהלך העבודה" הופיע בתיעוד הרפואי רק כשנתיים וחצי לאחר מכן, בסמוך לניתוח ולהגשת התביעה. בית הדין קבע כי השיהוי הארוך בדיווח מחליש משמעותית את הטענה לקשר סיבתי בין הפגיעה לעבודה.
לבסוף, בית הדין מתח ביקורת על כך של' נמנע מלהביא עדים חיוניים שיכלו לתמוך בגרסתו, כמו הלקוח שבביתו בוצעה העבודה (מר קליין) או נציג המעסיק. הימנעות זו נזקפה לחובתו, מתוך הנחה שעדותם לא הייתה תומכת בטענותיו.
מוסר ההשכל: חשיבות הדיוק והתיעוד המיידי
פסק הדין בעניינו של ל' הוא תמרור אזהרה לכל עובד שנפגע. הוא מדגיש כי תחושת כאב סובייקטיבית אינה מספיקה; תביעה מול המוסד לביטוח לאומי דורשת הוכחות מוצקות, גרסה עקבית וראיות אובייקטיביות. הלקח המרכזי הוא חשיבותו של תיעוד מיידי ומדויק: יש לדווח למעסיק על כל פגיעה, ובעיקר – לוודא שבפנייה הראשונה לטיפול רפואי יירשם בבירור כי מקור הכאב הוא אירוע ספציפי שאירע בעבודה. כל שיהוי וכל סתירה בפרטים, עלולים להתפרש כניסיון "לקשור" בדיעבד בעיה רפואית לעבודה, ולהוביל לדחיית התביעה.
המקרה הזה ממחיש כיצד תביעה שהיתה יכולה להיות תביעה פשוטה ומהירה, יכולה להסתבך בפרטים משפטיים דקים. התמודדות עם גופים כמו המוסד לביטוח לאומי דורשת ידע וניסיון.
במידה ונפגעתם בתאונת עבודה, הינכם מוזמנים לפנות אל משרד עורך דין צבי הלוי על מנת לבחון את המקרה שלכם באופן מקצועי ויסודי, ולהעריך את דרכי הפעולה האפשריות.
