האבסורד של אגף השיקום: הוכר ב-100% אובדן כושר עבודה – ודווקא אז בוטלה לו הקצבה

יניב (שם בדוי), שוטר שפרש לגמלאות לאחר שנפצע בתפקידו והוכר כנכה בשיעור 76%, ציפה שכאשר מצבו יחמיר, הסיוע מאגף השיקום יגדל. הוא נאבק, נבדק בוועדה רפואית רב-מקצועית (צר"ם), וזו אכן קבעה כי הוא איבד את כושר עבודתו באופן מלא. אך במקום לקבל תמיכה נוספת, יניב קיבל הודעה מדהימה: התגמול המיוחד שקיבל במשך שלוש שנים, בסך אלפי שקלים בחודש, מבוטל לאלתר. פתאום, דווקא לאחר שהוכר כמי שאינו מסוגל לעבוד כלל, סך התשלומים שקיבל מאגף השיקום פחת. המקרה הגיע לפתחה של ועדת הערר בבית משפט השלום בחיפה (ע"נ 15487-11-24), בפני הרכב בראשות כב' השופט אמיר סלאמה, אשר נתן את פסק דינו ב-15 באוקטובר 2025.

 

המקרה של יניב: כשהכרה באובדן כושר עבודה מלא באגף השיקום מובילה לקיצוץ בקצבה

הסיפור הכרונולוגי של יניב מדגים את המלכוד המשפטי: יניב שירת במשטרה ופרש לגמלאות בשנת 2020, ומאז הוא מקבל פנסיה משטרתית. במקביל, הוא מוכר כנכה ונקבעו לו 76% אחוזי נכות עקב פציעה בשירות, קביעה שמזכה אותו בתגמול בסיסי חודשי מקצין התגמולים.

בשנת 2021, לאחר שפנה בטענה לאובדן כושר עבודה, קבעה לו ועדה (צר"ם) שהוא מסוגל לעבוד רק ב-50% משרה (אי כושר חלקי). בעקבות קביעה זו, הוא החל לקבל תגמול נוסף שנקרא "תגמול עקב מצב רפואי" (תט"ר "חלקי") לפי תקנה 14ב1 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד-1954. תגמול זה, בסך כ-4,750 ש"ח, שולם לו במשך שלוש שנים. חשוב לציין שהוא קיבל אותו במקביל לפנסיה המשטרתית ולתגמול הבסיסי – דוגמה קלאסית של זכאות לתט"ר חלקי עם פנסיה.

הבעיה החלה ביולי 2024. יניב נבדק שוב, והפעם נקבע כי מצבו החמיר והוא נמצא באובדן כושר עבודה מלא (באופן זמני). כחודש לאחר מכן, הודיע לו קצין התגמולים על הפסקת תשלום תט"ר עקב אי כושר מלא.

 

"תוצאה מעוותת": טענות המערער נגד ההחלטה

יניב, באמצעות עורכי דינו, טען שההחלטה אבסורדית. כיצד ייתכן שדווקא החמרה במצבו הרפואי, שהובילה להכרה באובדן כושר עבודה מלא, גורמת לו להפסיד תשלומים שהוא היה זכאי להם כשהיה במצב "טוב יותר" (אי כושר חלקי)? לטענתו, מדובר בפרשנות לקויה של התקנות, המפלה לרעה נכים במצבו ונוגדת את תכלית התגמול.

 

הכרעת הוועדה: מהו ההבדל הקריטי בין תט"ר מלא לחלקי?

ועדת הערר דחתה את הערעור, למרות שהבינה את תחושת האבסורד. הוועדה הסבירה שהטעות של יניב נובעת מחוסר הבנה של המהות השונה לחלוטין של שני סוגי התגמולים, שרק בטעות מכונים "חלקי" ו"מלא" כאילו היו על אותה סקאלה.

  • תט"ר "חלקי" (תקנה 14ב1): זהו התגמול שיניב קיבל. זהו למעשה תגמול "מחיה" נוסף. הוא מיועד לנכה שבשל נכותו מסוגל לעבוד רק בהיקף חלקי. ברגע שיניב הוכר כמי שמצוי באי כושר מלא, הוא הפסיק לעמוד בתנאי הבסיסי של תקנה זו (הדורשת אי כושר חלקי). לכן, קצין התגמולים היה חייב להפסיק תשלום זה.
  • תט"ר "מלא" (תקנה 14): זהו תגמול שונה לחלוטין. הוא אינו תגמול מחיה, אלא "תחליף לימי מחלה". הוא מיועד לנכה שעובד בפועל, ונאלץ להיעדר מעבודתו באופן זמני כדי לקבל טיפול רפואי בנכותו.

הבעיה של יניב הייתה שהוא נפל בין הכיסאות: הוא כבר לא היה זכאי לתט"ר "חלקי" (כי הוא באובדן כושר מלא), ובמקביל הוא לא היה זכאי לתט"ר "מלא" (כי הוא אינו עובד – הוא פנסיונר – ולכן הוא לא "נעדר מעבודה" לצורך טיפול).

ההחלטה מדגישה את המורכבות המשפטית העצומה סביב אובדן כושר עבודה אגף השיקום. שינוי קטן בסטטוס המשפטי-רפואי, שאמור להיטיב עמך, עלול לשלול ממך זכויות קיימות, ולכן חשוב מאוד לשקול היטב ולקבל ייעוץ משפטי.

לחץ כאן לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות.

 

מוסר השכל: הסטטוס המשפטי חשוב יותר מהמצב הרפואי

פסק הדין מלמד שבתחום התגמולים, "מלא" הוא לא תמיד המשך ישיר של "חלקי". אלו שני מסלולים נפרדים, עם תנאי זכאות שונים ורציונל שונה. מה שיניב קיבל היה תגמול על היותו מסוגל לעבוד חלקית. כשהסטטוס הזה בוטל, בוטל איתו התגמול.

הוועדה ציינה שייתכן שהכרה זו באובדן כושר מלא תוכל דווקא לפתוח ליניב דלת לקבלת תגמול מחיה אחר, לפי סעיף 7 לחוק הנכים (מה שהיה נקרא בעבר "נצרך" או "נכה נצרך"), שהוא "גולת הכותרת" של תשלומי המחיה. אך נכון לרגע ההחלטה, הפסקת התט"ר החלקי הייתה חוקית.

 

שאלות ותשובות מרכזיות בנושא תט"ר במשרד הביטחון – בעקבות פסק הדין

 

שאלה: מדוע אגף השיקום הפסיק לשלם לי תט"ר אחרי שנקבע לי אובדן כושר עבודה מלא?

תשובה: בפסק הדין הובהר כי תט"ר "חלקי" לפי תקנה 14ב1 מיועד אך ורק למי שמוגדר במצב של "אי כושר חלקי". ברגע שוועדה קבעה כי עברת למצב של "אי כושר מלא", אינך עומד עוד בתנאי הבסיסי של התקנה הזו, ולכן הזכאות לתשלום זה פוסקת.

שאלה: מה ההבדל בין תט"ר "מלא" (תקנה 14) לתט"ר "חלקי" (תקנה 14ב1)?

תשובה: מדובר בשני תגמולים שונים לחלוטין. תט"ר "חלקי" (14ב1) הוא תגמול מחיה הניתן לנכה שמסוגל לעבוד רק במשרה חלקית בגלל נכותו. תט"ר "מלא" (14) הוא תגמול שנועד להוות תחליף לימי מחלה; הוא ניתן למי שעובד בפועל ונאלץ להיעדר מעבודתו באופן זמני לצורך קבלת טיפול רפואי.

שאלה: האם קביעת אובדן כושר עבודה מלא שוללת אוטומטית תגמולים שקיבלתי קודם?

תשובה: היא שוללת אוטומטית תגמולים שהתנאי לקבלתם היה סטטוס אחר. במקרה זה, התגמול של תט"ר "חלקי" מותנה בכך שהנכה נמצא באי כושר חלקי. לכן, קביעה של אי כושר מלא שוללת את הזכאות הספציפית הזו. היא לא שוללת תגמולים אחרים (כמו התגמול הבסיסי) ועשויה לפתוח פתח לתביעת תגמולים אחרים המיועדים למצב של אי כושר מלא.

הסיפור של יניב ממחיש את המורכבות הבלתי נתפסת של חוקי השיקום. התמודדות עם אובדן כושר עבודה אגף השיקום היא מסע משפטי סבוך, שבו כל מילה וכל סעיף בתקנות יכולים לשנות את עתידכם הכלכלי.

אם אתם עומדים בפני ועדה רפואית או קיבלתם החלטה שמרעה את מצבכם, הנכם מוזמנים לפגישת ייעוץ במשרדנו.

תמונה של עו"ד צבי הלוי
עו"ד צבי הלוי

שמי צבי הלוי, נשוי ואב לחמישה, עורך דין משנת 2011. הקמתי את המשרד מתוך מטרה לעזור לאנשים המתמודדים עם קשיים רפואיים ולעמוד לצידם ברגעים המאתגרים, כשיש צורך להתמודד מול הרשויות וחברות הביטוח כדי לקבל את הפיצויים, הקצבאות והזכויות המגיעות להם.

מאמרים נוספים

פרטי התקשרות: