בית המשפט קיבל תביעת רשלנות רפואית נגד צוות חדר מיון

בפסק דין חשוב שניתן בנובמבר 2025 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ת"א 22159-05-20), קבע כבוד השופט צבי ויצמן כי עזבונו של מטופל שנפטר משבץ מוחי זכאי לפיצויים בגין רשלנות רפואית באי אבחון אירוע מוחי חולף (TIA). פסק הדין, שניתן ביום 18.11.2025, מחדד את חובת הזהירות של רופאי חדר המיון ומבהיר כי שחרור מטופל הסובל מסחרחורות וגורמי סיכון, ללא בדיקה נוירולוגית מקיפה, מהווה מחדל חמור. השופט אמד את נזקי התובעים בסכום כולל של 1,891,700 ש"ח (ממנו הופחתו תגמולי קצבת השארים שמשלם הביטוח הלאומי), וחילק את הנזק 70/30 בין המרכזים הרפואיים שהפעילו את חדרי המיון שטיפלו במנוח.

פסק דין זה מהווה תמרור אזהרה לצוותי רפואה דחופה ומבהיר: תלונה על סחרחורת אצל מטופל בסיכון אינה עניין של מה בכך, וחובה לשלול אירוע מוחי ולספק טיפול מונע בזמן אמת.

המקרה: מתלונה על סחרחורת ועד לאירוע מוחי קטלני

המנוח, גבר כבן 54, הגיע לחדר המיון של הנתבעת (בית החולים) לאחר שחש סחרחורות קשות, חולשה ותחושת עילפון פתאומית. המנוח היה בעל גורמי סיכון מובהקים: גיל מעל 50, סוכרת, השמנת יתר ויתר לחץ דם.

למרות נתוני הפתיחה המדאיגים, הצוות הרפואי בחדר המיון התייחס למקרה כ"סחרחורת" פשוטה. לא בוצעה בדיקה נוירולוגית מקיפה, לא זומן נוירולוג לייעוץ, ולא בוצעה אבחנה מבדלת לשלילת אירוע מוחי חולף. המנוח שוחרר לביתו ללא המלצה לטיפול תרופתי בסיסי (כגון אספירין) לדילול דם.

למרבה הצער, כשבוע לאחר מכן, לקה המנוח באירוע מוחי נרחב (שבץ) שהוביל למותו בטרם עת.

הניתוח המשפטי: מחדלי הצוות הרפואי

כבוד השופט צבי ויצמן ניתח את התנהלות הצוות הרפואי וקבע כי נפלו בה פגמים חמורים העולים לכדי רשלנות רפואית:

1. היעדר אנמנזה (תשאול) ראויה: הצוות הרפואי לא תיעד כראוי את משך הסחרחורת, אופייה, והאם היו אירועים דומים בעבר. השופט קבע כי היעדר התיעוד יצר "נזק ראייתי" הפועל לחובת בית החולים.

2. אי-ביצוע בדיקה נוירולוגית: למרות שהסחרחורת יכולה לנבוע ממקור מוחי (במיוחד אצל אדם עם גורמי סיכון), לא בוצעה בדיקה נוירולוגית מלאה (כוח גס, יציבות, הליכה, עצבי פנים). ההסתמכות על בדיקה גופנית שטחית בלבד הייתה רשלנית.

3. החמצת האבחנה (TIA): בית המשפט קבע כי היה על הצוות לחשוד ב-TIA. הספרות הרפואית מלמדת כי אחוז ניכר מהמגיעים למיון עם סחרחורת סובלים מבעיה נוירולוגית. כאשר מדובר במטופל עם גורמי סיכון (סוכרת, לחץ דם), החובה לשלול אירוע מוחי היא קריטית.

4. מחדל אי-מתן אספירין: נקודה מרכזית בפסק הדין הייתה הקביעה כי לו היה ניתן למנוח טיפול באספירין (מדלל דם) בזמן אמת, סיכוייו לשרוד ולמנוע את האירוע המוחי הקטלני היו עולים בעשרות אחוזים (הפחתה של כ-60%-80% בסיכון).

חלוקת האחריות: פשרה מול פסק דין

המשפחה הגיעה להסכם פשרה עם המוסד הרפואי שטיפל במנוח בשלב מאוחר יותר, כאשר קיבל את האירוע המוחי שהוביל לפטירתו המצערת, אך לא עם המוסד הרפואי הראשון, אשר "פספס" את האירוע החולף. בית המשפט נדרש לקבוע את חלוקת האחריות בין המוסד הרפואי שנותר כנתבע לבין המוסד שכבר התפשר.

נקבע כי המוסד הרפואי הנתבע נושא ב-30% מהאחריות למות המנוח, ולכן עליו לשלם פיצויים בהתאם לחלקו היחסי בנזק הכולל (שחושב על סך של כ-1.89 מיליון ₪ ברוטו, לפני ניכויים וחלוקה).

מדריך לציבור

כעורך דין העוסק בתחום, אני רואה מקרים בהם נגרם נזק שניתן היה למנוע. מתוך פסק הדין עולים לקחים מצילי חיים שכל אדם חייב להכיר בהגיעו לחדר מיון עם תסמינים נוירולוגיים.

הנה מה שעליכם לעשות אם אתם או יקירכם מגיעים למיון עם סחרחורת, חולשה או בלבול:

1. התעקשו על "אבחנה מבדלת": אל תסתפקו באמירה "זו רק סחרחורת". אם אתם מעל גיל 50, סובלים מסוכרת או יתר לחץ דם – דרשו מהרופא לשלול במפורש אירוע מוחי (CVA) או אירוע מוחי חולף (TIA).

2. דרשו בדיקה נוירולוגית מלאה: בדיקת לחץ דם והאזנה ללב אינן מספיקות. ודאו שרופא בודק את היציבות שלכם בהליכה, את כוח הידיים והרגליים ואת עצבי הפנים (חיוך, הרמת גבות). אם לא נבדקתם על ידי נוירולוג, בקשו זאת. קיים סיכוי גבוה שהצוות לא יתעלם מבקשה מפורשת, והדבר יוביל להמשך תשאול ובדיקות נוספות.

3. תעדו הכל: במקרה הנדון, היעדר רישום של משך הסחרחורת פגע בהבנת המצב. רשמו בעצמכם: מתי בדיוק החלה התחושה? כמה זמן נמשכה? האם חזרתם לעצמכם לחלוטין? מסרו מידע זה לרופא וודאו שהוא נרשם בתיק.

4. שאלו על טיפול מונע (אספירין): במידה ואתם משוחררים הביתה, שאלו את הרופא המטפל בצורה ישירה: "האם יש צורך בטיפול במדללי דם?". בפסק הדין הוכח ששאלה זו יכולה הייתה להציל חיים.

5. אל תתעלמו מהסכנות: העובדה שאתם מרגישים טוב יותר בחדר המיון לא אומרת שהסכנה חלפה. אירוע מוחי חולף (TIA) מאופיין בכך שהתסמינים נעלמים, אך הוא מהווה "נורת אזהרה" אדומה לאירוע גדול שעלול להגיע.

בשורה התחתונה: חשיבות הבדיקה על ידי עורך דין רשלנות רפואית

פסק דין זה מהווה תמרור אזהרה לצוותים הרפואיים, אך גם קריאת השכמה למטופלים ובני משפחותיהם להיות ערניים ולעמוד על זכויותיהם לקבלת בירור רפואי מעמיק. אובדן חיי אדם בשל סחרחורת שפשוט "לא נבדקה לעומק" הוא טרגדיה שניתן וצריך למנוע.

אם איבדתם יקיר בנסיבות רפואיות לא ברורות, או אם אתם סבורים שחוויתם כשל באבחון בחדר המיון וקיימת רשלנות רפואית, אני מזמין אתכם לפנות למשרד עו"ד צבי הלוי יחד, נבחן את התיק הרפואי, נתייעץ עם המומחים הרפואיית המתאימים ונבדוק האם קיימת עילה לתביעה. אל תישארו עם שאלות ללא מענה.