אליהו (שם בדוי), גבר יליד 1954, שם את כל מבטחו וחסכונותיו בטיפול שיניים מורכב שאמור היה לשקם את פיו ולהחזיר לו את החיוך. הוא יצא מהטיפול, שנמשך כארבע שנים, כשהוא סובל מכאבים, עיוות בפנים, ועם כישלון כמעט מוחלט של השתלים. חברת הביטוח והרופא טענו שהוא אשם, בעיקר כי הוא "מעשן כבד". אבל בית המשפט חשב אחרת. בפסק דין מפורט, נקבע כי עיקר האחריות נופלת על הרופא, וחויבו הנתבעים לפצות את אליהו בסך של 88,500 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין (ת"א 2105-02-21, בית משפט השלום בחיפה), שניתן ב-25 בספטמבר 2025 על ידי כבוד השופט עופר שובל, מבהיר היטב מתי כישלון טיפולי נחשב למקרה של רשלנות רפואית שיניים, ומהי בדיוק חובתו של הרופא כלפי מטופל שנמצא ב'קבוצת סיכון'.
הבטחה לחיוך חדש שהפכה לסיוט של שנים
המסע של אליהו התחיל בשנת 2016. הוא פנה לרופא השיניים (הנתבע) כדי לטפל בפיו, והרופא הציע תוכנית טיפול מקיפה שכללה עקירת שתלים קיימים שכבר כשלו, החדרת שתלים חדשים והדבקת כתרים. אליהו, שבאותה עת עישן כקופסת סיגריות ליום, סמך על הרופא ויצא לדרך.
הטיפולים נמשכו לאורך זמן רב וכללו מספר ניתוחים. הרופא עקר שתלים, החדיר שתלים חדשים בלסת התחתונה והתקין כתרים. לאחר מכן עבר ללסת העליונה, שם עקר את השתלים הנותרים והחדיר חדשים. אלא שכבר במהלך הדרך החלו הבעיות.
הסימנים המטרידים הראשונים: "זה לא מרגיש נוח"
בשלב מסוים, אחד השתלים החדשים פשוט כשל. לאחר שהודבקו הכתרים הקבועים על הלסת העליונה, אליהו הרגיש שמשהו פשוט לא בסדר. הוא סבל מחוסר נוחות, הרגיש תזוזה של השיניים, ואף חש שצורת הפנים שלו משתנה לרעה.
לתחושתו, תלונותיו לא זכו למענה הולם. הוא טען שהרופא כלל לא התייחס לנושא היגיינת הפה, לא הפנה אותו לשיננית ולא הדריך אותו כיצד לנקות את הכתרים החדשים והמורכבים. בסופו של דבר, מותש ומאוכזב, אליהו פשוט הפסיק את הטיפול במרפאת הרופא.
גילוי הנזק: זיהום בסינוס וקריסה של כל המערכת
הכאב והסבל לא נגמרו. באוקטובר 2020, לאחר ששתל קדמי בלסת העליונה נפל, ואליהו הרגיש תחושה קבועה של "אף סתום", הוא פנה למומחה לשיקום פה. אותו מומחה הפנה אותו מיד למחלקת כירורגיית פה ולסת בבית החולים רמב"ם, שם אובחן כי הוא סובל מזיהום ועבר ניתוח.
אך גם לאחר הניתוח, הסיוט נמשך. אליהו המשיך לסבול מכאבים מתחת לעינו הימנית ומכאבים סביב השתלים הנותרים. התברר שהזיהום חמור משחשבו – דלקת בסינוס שדורשת עקירה של כל השתלים.
התוצאה הסופית הייתה הרסנית. אליהו, שהשקיע שנים וכסף רב בשיקום, נותר עם תותבת נשלפת בלסת העליונה, סובל מעיוות פנים, כאבים קבועים במפרקי הלסת, קושי בניקוי, נפיחות בזמן לעיסה, הפרעות בדיבור ואסתטיקה לקויה. החלום על חיוך חדש התנפץ.
ההגנה של הרופא: "הוא מעשן, הוא אשם בכישלון"
כשאליהו תבע את הרופא ואת חברת הביטוח שלו, הם מיהרו להטיל את האשמה כולה עליו. הטיעון המרכזי של ההגנה היה ברור: אליהו הוא מעשן כבד, והוא הוזהר.
הרופא טען כי ציין בפני אליהו, ואף תיעד בכתב, כי "הסיגריות משפיעות על חיי השתלים". הוא טען שאליהו הגיע אליו מלכתחילה עם היגיינה גרועה ודלקת , וכי הוא התעקש על שתלים וכתרים במקום לקבל את ההצעה החלופית לטיפול באמצעות תותבת.
לטענת הנתבעים, השיקום בלסת העליונה נכשל אך ורק "עקב נזקי העישון וההזנחה האוראלית". במילים בוטות, ההגנה טענה כי התנהגותו של אליהו "היא שחרצה את גורל השיקום". זהו טיעון שמטופלים רבים חוששים לשמוע – ההאשמה שהם עצמם גרמו לנזק שחוו.
הכרעת בית המשפט: זו לא חוכמה להאשים את המטופל – זו רשלנות רפואית שיניים
בית המשפט לא קיבל את טענות ההגנה. הוא מינה מומחה מטעמו, פרופ' אבינועם יפה, ואימץ את חוות דעתו המקצועית במלואה. הממצאים של המומחה היו קשים וחשפו שורה של כשלים חמורים בטיפול, שהיוו רשלנות רפואית בטיפול שיניים ברורה.
הכשל הקריטי: לא מספיק "לומר" שעישון זה רע, צריך להנחות להפסיק
זוהי אולי הנקודה החשובה ביותר בפסק הדין. בית המשפט הכיר בכך שהרופא אכן ידע שאליהו מעשן כבד ואף קיבל את הרישום הרפואי לפיו הרופא "הסביר לתובע כי לעישון השפעה שלילית על השתלים".
אבל, וזהו אבל קריטי, בית המשפט קבע: "לא נמצא ברשומות אלה, ואף לא בעדותו, אמירה לפיה הציע לתובע להפסיק לעשן, אף לא באופן זמני, לטובת הצלחת הטיפול". הרופא עצמו הודה בחקירתו כי לא הציע לאליהו להפסיק לעשן לפני הטיפול.
המומחה מטעם בית המשפט היה נחרץ עוד יותר. הוא קבע כי ביצוע השתלות עצם אצל "מעשן כבד" מהווה "קונטרה אינדיקציה מוחלטת". כלומר, פעולה שאסור היה לבצעה בתנאים אלו. בית המשפט קבע שהרופא "הגדיל לעשות" כשביצע הליך כזה במקום להעביר את אליהו לפתרון בטוח יותר כמו תותבות. זוהי רשלנות רפואית בטיפול שיניים מובהקת.
פיצוי על שתלים דנטליים שנכשלו: "העבודה הטכנית הייתה לקויה"
פסק הדין הבהיר שהכישלון לא נבע רק מניהול סיכונים כושל. העבודה הטכנית של הרופא הייתה לקויה מיסודה:
- גשרים לא מותאמים: המומחה מצא כי הגשרים שהותקנו בלסת העליונה סבלו מ"חוסר התאמה בין הגשר למבנים". חוסר התאמה זה יצר "מתח שגורם לעומס וכשל של שתלים". במילים פשוטות, הגשר עצמו לחץ על השתלים וגרם להם להיכשל.
- שאריות דבק קטלניות: המומחה זיהה בצילומי הרנטגן "שאריות צמנט מהדבקת הגשר". שאריות חומר ההדבקה הללו נשארו כלואות בחניכיים ופעלו כמו "גוף זר". התוצאה: הן הפכו ל"גורם מגרה לחניכיים לדלקת ואובדן עצם".
- התעלמות מדלקת חניכיים: הרופא כשל בכך שבמהלך כל הטיפול, "לא הייתה התייחסות לדלקת בחניכיים" שאליהו סבל ממנה. הרישומים הרפואיים הראו שלא בוצעה כל בדיקה בסיסית (כמו "פרובינג") לאיתור כיסים או דלקת. המומחה קבע כי אי אפשר להתחיל השתלה במצב כזה , וכי זו הייתה עוד סיבה לכישלון.
כשמדובר במקרים מורכבים של רשלנות רפואית, אתם צריכים גורם בעל ניסיון שייצג אתכם וידע לזהות את הרשלנות. משרד עו"ד צבי הלוי עוסק במקרים אלו – אנו כאן כדי לבחון את התיק שלכם ולהעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
אשם תורם? רק 10% – האחריות העיקרית היא של הרופא
כאמור, ההגנה ניסתה להטיל 100% מהאשמה על אליהו. בית המשפט דחה זאת מכל וכל וקבע כי הטענה שהתנהגותו "חרצה את גורל השיקום" דינה להידחות.
עם זאת, בית המשפט כן מצא שלא ניתן "לאיין לחלוטין" את תרומתו של אליהו למצב. נקבע כי לאליהו יש "אשם תורם" בכך שהמשיך לעשן למרות האזהרה (החלקית) שקיבל, סירב להצעה החלופית של תותבות, ולא שמר על היגיינת הפה.
בית המשפט שקלל את כל הנתונים וקבע כי יש לייחס לאליהו אשם תורם בשיעור של 10% בלבד. 90% מהאחריות הוטלה על הרופא שהתרשל .
בסופו של דבר, בית המשפט פסק לאליהו פיצוי על נזקיו:
- עלות השיקום העתידי: 55,325 ₪ (לפי חוות דעת המומחה).
- נזק לא ממוני (כאב וסבל): 30,000 ₪.
- הוצאות רפואיות לעבר: 10,000 ₪.
- הוצאות נסיעה ועזרה: 3,000 ₪.
סך הנזק עמד על 98,325 ₪. לאחר הפחתת 10% אשם תורם, חויבו הנתבעים לשלם לאליהו סך של 88,500 ₪ (במעוגל) , בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% והחזר הוצאות המשפט.
שאלות ותשובות מרכזיות בעקבות פסק הדין על רשלנות רפואית שיניים
האם רופא שיניים חייב להמליץ למטופל מעשן להפסיק לעשן לפני השתלות?
כן, בהחלט. בית המשפט קבע כי חובתו של הרופא היא לא רק ליידע על "השפעה שלילית" , אלא גם להציע באופן אקטיבי למטופל להפסיק לעשן, ולו באופן זמני "לטובת הצלחת הטיפול". בפסק הדין הודגש כי ביצוע הליכים מורכבים כמו השתלות עצם אצל "מעשן כבד" מהווה "קונטרה אינדיקציה מוחלטת", והמשך הטיפול למרות זאת היווה התרשלות.
מהי רשלנות רפואית בהתקנת גשר בשיניים?
על פי פסק הדין, רשלנות כזו התבטאה בשני כשלים עיקריים: ראשית, הגשרים שבוצעו "רק החמירו את המצב" כי "לא הייתה התאמה והיה מתח שגורם לעומס וכשל של שתלים". שנית, הרופא כשל כאשר השאיר בפיו של אליהו שאריות של חומר הדבקה (צמנט) בחניכיים , וחומר זה "היווה גורם מגרה לדלקת ופגיעה בעצם".
האם מטופל שמעשן ומזניח היגיינה יכול לזכות בתביעת רשלנות?
כן. בית המשפט הכיר בכך שהתנהגותו של אליהו – "המשך העישון חרף האזהרה… ואי שמירה על היגיינת הפה" – תרמה לנזק. בשל כך, בית המשפט קבע כי יש לייחס לו "אשם תורם בשיעור של 10%". עם זאת, בית המשפט דחה את טענת הנתבעים כאילו התנהגותו של אליהו היא ש"חרצה את גורל השיקום" , וקבע כי עיקר האחריות (90%) מוטלת על הרופא שהתרשל בטיפול.
אל תישארו עם הכאב והתסכול לבד. אם נפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית, ייתכן שגם לכם מגיע פיצוי. משרדנו עומד לרשותכם. צרו קשר עוד היום לבדיקה ראשונית של המקרה שלכם, ללא כל התחייבות, וביחד נבחן כיצד אנו יכולים לסייע לכם למצות את זכויותיכם.
