תאונות עבודה

מהי תאונת עבודה?

תאונת עבודה מוגדרת בחוק כתאונה המתרחשת במהלך העבודה ועקב העבודה. חשוב לציין כי מדובר על כל אדם הנמצא בעבודה, מן הפועל הפשוט ביותר ועד למנכ"ל, השכיר כמו העצמאי.

על מנת לפשט את הדברים ולהעמידם על דיוקם, להלן הרחבה של המושגים היבשים הללו כדי שניתן יהיה להבין טוב יותר על מה בעצם מדובר:

בזמן העבודה

זמן העבודה מוגדר כזמן שבו עובד אמור לשהות במקום עבודתו ולבצע את עבודתו, זו יכולה להיות משמרת יום, משמרת לילה או עבודה מסביב לשעון כפי שבדרך כלל נוהגים רופאי חדר מיון ואנשי מקצוע אחרים שזקוקים להם בכל שעות היממה. אולם כאשר עובד מנתק את הקשר בין העבודה לבין עיסוקים אישיים, כמו לדוגמא, עובד שיוצא להפסקת צהריים ונפגע בבית הקפה בו הוא סועד, או עובד שיצא לסידורים אישיים בזמן העבודה ונפגע שם, עלול להתעורר קושי ממשי בקישור אירוע התאונה למקום העבודה. אך אל דאגה, גם אם זה קרה לכם, בחלק מהמקרים עדיין ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי במסלול נכות כללית ולקבל גמלה.

בדרך לעבודה ובחזרה ממנה

זמן העבודה כולל גם את הזמן שבו מבלה העובד בנסיעה ממעונו אל מקום העבודה ובחזרה במסלול הקבוע והיום יומי שלו. במידה וינותק הקשר בין הנסיעה הרגילה לעבודה על ידי סטייה מן המסלול כגון לסידורים אישיים או כדי לעצור לאכול משהו, שוב יתעורר קושי להוכיח את הקשר בין מקום העבודה לתאונה, אך גם במקרה הזה, במקרה הצורך יש מסלולים נוספים שבהם ניתן לפנות כדי לקבל פיצוי על נזקים. עם זאת, מותר לעובד לעצור בבית התפילה הרגיל והקבוע שלו לתפילת שחרית, ולקחת ילדים לגן. כמו כן, עובדים שנוסעים ב'קאר פול', כלומר, מסיעים זה את זה לעבודה, גם יכולים להיות זכאים לפיצוי כל זמן שהמרחק ביניהם הינו סביר לנסיעה משותפת.

במקום העבודה

באופן טבעי, מקום העבודה ייחשב למקום שבו עובדים כגון חנות, משרד, מפעל, אולם זה לא לגמרי מדויק לגבי עובדים רבים בתחומים מגוונים, כמו למשל שליחים, אנשי מקצוע המתקנים תיקונים בבתי לקוחות, אנשי מכירות הנוסעים הרבה בדרכים, אנשים אשר עובדים בשטח הפתוח כגון חקלאים או אנשי פיתוח סביבתי וכדומה. לכן מקום העבודה יהיה המקום הסביר שבו אמור העובד להימצא בו לשם ביצוע עבודתו. בנוסף לכל אלו, במידה והמעסיק שולח את עובדיו לכנס מקצועי, להרצאה, ואפילו לחופשה מאורגנת על ידי המעסיק, כל עוד יש למעסיק אינטרס ישיר שעובדיו יהיו בו, נחשב המקום למקום העבודה לצורך קבלת פיצוי.

עקב העבודה

עקב העבודה פירושו שהעובד נפגע בגלל העבודה שביצע, כמו לדוגמא חשמלאי המתחשמל בזמן עבודתו. אולם תחום זה הינו רחב מעט יותר, ואלו הם – בין היתר – סוגי הפגיעות השונות שהמוסד לביטוח לאומי מכיר בהן כפגיעות עבודה:

•  תאונה – תאונה בלתי צפויה שהתרחשה במפתיע, כגון תאונת דרכים, החלקה, מעידה, נפילת חפץ על עובד, שריפה, טביעה, חשיפה לחומר מסוכן, וכל תאונה אחרת שקרתה בזמן שהעובד מילא את תפקידו, לרבות אירוע אלימות שהופנה כלפי העובד בשל עבודתו.
• מיקרוטראומה – מיקרוטראומה הינה פגיעה הנגרמת לאורך זמן, בשל תנועה חזרתית יומיומית אותה צריך העובד לבצע בשל עבודתו. לדוגמא, קופאית המעבירה מוצרים בקופה, קלדנית, פועל העושה שימוש בכלי עבודה רוטטים או רופא שיניים הרוכן אל מטופליו. בדרך כלל יהיה מדובר בכאבי צוואר, גב, כתפיים, ידיים, רגליים, מפרקים, גידים, ונזקים נוספים הנגרמים מעומס יתר ותנועה מרובה.
• מחלת מקצוע – מחלות המקצוע הינן רשימה סגורה של מחלות אשר כבר הוכח הקשר הישיר בינן ובין מחלת העובד, לדוגמא – פועל ששאף אדי מתכת וסובל ממחלת ריאות כרונית עקב כך.

אלו הן שלוש הפגיעות ה'קלאסיות', אולם במידה ומתקיימים שני תנאים – האחד, קשר ישיר למקום העבודה, והשני – פגיעה אשר גרמה לנזק רפואי, ייתכן ויתקבלו גם המקרים הבאים:

•  פגיעה מינית – עובד אשר נפגע מינית במקום העבודה, כמו לדוגמא סחיטה על רקע מיני, או התעללות במקום העבודה, פגיעה מינית והטרדה, ועקב כך נפגע עד כדי צורך בטיפול רפואי נפשי או גופני, יכול להגיש תביעה כנפגע עבודה.
• פגיעה נפשית – פגיעה נפשית יכולה להיגרם מאירועים מיוחדים המתרחשים בעבודה ובמקרה כזה, הפגיעה הנפשית יכולה להתקבל כפגיעת עבודה.
• התקף לב או שבץ מוחי – במידה וקרה אירוע חריג בעוצמתו בעבודה, כמו למשל מריבה בין עובדים, בשורה קשה מאד הקשורה לעבודה, אירוע אלימות או כל דבר אחר שהוביל לכך שעובד לקה בליבו או סבל משבץ בעבודה, האירוע יכול להתקבל כתאונת עבודה.