פציעה בעבודה היא אירוע קשה, וכשמעורבת בסיפור מלגזה, המצב מסתבך, במיוחד אם נהגתם ללא רישיון מתאים.
פסק דין שניתן ב-20 באוקטובר 2025 בתיק ת"א 56522-10-22 על ידי כב' השופטת הבכירה נבילה דלה מוסא, מדגים זאת היטב: התביעה נגד חברת הביטוח נדחתה, מכיוון שהעובד נחשב "משתמש" במלגזה ולא היה לו רישיון. זהו רגע שמכניס ללחץ וייאוש, אבל חשוב שתדעו: זו לא סוף הדרך. בית המשפט קבע שהתביעה תמשיך להתנהל נגד המעסיק בעילת רשלנות.
המאמר הזה בנושא תאונת מלגזה בעבודה יציג לכם את "הדלת שנסגרה" מול חברת הביטוח ואת "החלון שנפתח" מול המעסיק, דרך פסק דין שניתן לאחרונה.
תאונת מלגזה בעבודה
זה היה יום עבודה רגיל, ה-1 באוקטובר 2018. התובע, גבר יליד 1988, עבד בעסק של מעסיקו. בסביבות השעה 12:00 בצהריים, הוא היה עסוק בהכנת הזמנה של רשתות עץ לפרגולות. לשם כך, הוא השתמש במלגזה של בית העסק – כלי שהוא למד להפעיל בעצמו, בשטח, בלי רישיון או הדרכה מסודרת.
הוא העמיס חבילה שלמה של רשתות עץ על המלגזה ונסע איתה "נסיעה קצרה מאוד" לכיוון משרד העסק, ששכן בקונטיינר. כשהגיע לשם, הוא רצה להוריד את החבילה ליד הקיר.
כאן התחילה השרשרת הקריטית של האירועים.
התובע עצר את המלגזה, אבל השטח שעליו עמד לא היה ישר; זו הייתה "רצפה לא ישרה… בשיפוע" לכיוון קיר המשרד. הוא בלם את המלגזה באמצעות הבלם הידני – אם כי מאוחר יותר העיד שהוא "לא זוכר אם בלם את המלגזה חזק או בצורה רופפת". הוא השאיר את המלגזה מונעת, בהילוך סרק (ניוטרל), מכיוון שתכנן "להמשיך לנהוג ולהשתמש בה" מיד כשיסיים.
הוא ירד מהמלגזה והפנה אליה את גבו. הוא התחיל לסדר את המקום שבו התכוון להניח את הרשתות: הוא ניקה את השטח מחפצים והניח קרשים על הרצפה.
בעודו עובד עם הגב לכלי הכבד, המלגזה החלה להידרדר.
תאונת המלגזה
בגלל השיפוע, הבלם שלא נתפס מספיק חזק, או שילוב של השניים – המלגזה המונעת החלה לנוע באיטיות, ואז מהר יותר, ישירות לכיוונו.
"ברגעים האחרונים", כך תיאר זאת התובע, "הוא שם לב שהמלגזה מידרדרת לכיוון שלו, הוא פחד ונכנס ללחץ… ניסה לברוח ללא הצלחה". הוא הספיק להסתובב עם הפנים לכיוון המלגזה וניסה לחלץ את עצמו, אך נלכד בין המכונה המתקרבת לקיר המשרד.
הוא הצליח להציל את גופו, אך לא את ידו. אחת מרשתות העץ הכבדות שהיו על המלגזה פגעה בכף ידו השמאלית ומחצה אותה "בין המלגזה לבין קיר המשרד". הפגיעה גרמה לחתך עמוק. המלגזה נעצרה רק כשהתנגשה בקיר.
התובע החל לצעוק מכאבים. אביו של בעל העסק, שעבד במרחק של כארבעים מטר משם, שמע את הצעקות. הוא רץ מיד למקום וראה את התובע כשכף ידו "תקועה בין קיר המשרד ובין חבילת העצים" והוא לא מצליח להשתחרר. הוא עלה במהירות על המלגזה, שילב להילוך אחורי, הסיע אותה לאחור ושיחרר את ידו הלכודה של התובע. מיד לאחר מכן, הוא פינה את התובע הפצוע לבית החולים.
למה בית המשפט דחה את התביעה?
בעקבות התאונה, התובע הגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד) נגד חברת ביטוח החובה של המלגזה, "הכשרה חברה לביטוח". היתרון הגדול של חוק זה הוא שאין צורך להוכיח אשמה, מה שנקרא "אחריות מוחלטת". נפגעת? תקבל פיצוי.
אבל יש "אבל" גדול. החוק והפוליסה דורשים באופן חד משמעי שעל מנת שהנהג יקבל פיצוי, עליו להחזיק ברישיון נהיגה תקף. התובע ניסה לטעון שהוא לא היה "נהג" ברגע הפגיעה, אלא "הולך רגל" שנפגע מרכב מידרדר, ולכן שאלת הרישיון לא רלוונטית. אך בית המשפט דחה את הטענה הזו לחלוטין.
פסיקת בית המשפט: "משתמש" חייב רישיון
השופטת הסתמכה על עדותו של התובע עצמו כדי לקבוע את מעמדו:
- העדר רישיון מודע: פסק הדין מצטט את עדותו: "…התובע עצמו, אשר אישר כי אין לו רישיון לנהוג במלגזה ולא קיבל הדרכה איך להפעיל אותה, אלא, הוא למד בשטח בכוחות עצמו".
- שליטה מלאה ברכב: העובדה שהוא החנה את המלגזה בשיפוע, השאיר אותה מונעת ותכנן לחזור אליה מיד, הוכיחה שהוא לא היה הולך רגל אקראי.
בית המשפט קבע חד משמעית: התובע לא היה "הולך רגל", אלא "משתמש" במלגזה. כפי שקבעה השופטת: "…יש לראות בתובע כמשתמש במלגזה ולא כ- הולך רגל, שכן לתובע הייתה השליטה והפיקוח על המתרחש". וכדי להיות "משתמש" ברכב, חובה להחזיק ברישיון נהיגה מתאים לאותו סוג רכב.
התביעה הראשונה, נגד חברת הביטוח "הכשרה", נדחתה.
השורה התחתונה של בית המשפט הייתה ברורה: "אין מחלוקת שלתובע לא היה רישיון לנהוג במלגזה בעת התאונה, מכאן שנתבעת 1 פטורה מחבותה".
החלון שנפתח: תביעת נזיקין נגד המעסיק
אבל התיק המשפטי לא נסגר. בית המשפט קבע שהתיק ימשיך להתנהל בעילה חלופית: תביעת רשלנות נגד המעסיק.
כאן בדיוק נמצא הפתרון עבורכם. אם אין לכם רישיון, אתם לא תובעים את ביטוח החובה. אתם תובעים את המעסיק שלכם ישירות (ואת חברת הביטוח שלו, שמבטחת אותו מפני רשלנות). זוהי "תביעת נזיקין".
מה ההבדל בין שתי התביעות?
כאן אתם חייבים להוכיח שהמעסיק שלכם אשם בפציעה – כלומר, שהוא התרשל באופן שגרם לתאונה.
איך מוכיחים רשלנות מעסיק בתאונת עבודה, ובמיוחד בתאונת מלגזה?
בדיוק לפי הפרטים של פסק הדין:
- המעסיק התיר לכם לנהוג ללא רישיון? זו רשלנות.
- המעסיק לא סיפק הדרכה מתאימה? זו רשלנות.
- המעסיק ידע שאתם נוהגים כך ו"העלים עין"? זו רשלנות.
- האם כלי העבודה היה לא תקין או לא עבר טיפולים כנדרש? זו רשלנות.
- האם שטח העבודה היה מסוכן ולא סופקו האמצעים לעבוד בצורה בטוחה על אף הסכנות? זו רשלנות.
במקרה המדובר, עד מטעם התובע אף העיד "שהיו פועלים נוספים, אפילו קטינים, שנהגו במלגזה מבלי שהיה להם רישיון לנהוג בה". זוהי הוכחה חזקה לרשלנות של המעסיק.
מה עושים במקרה של תאונת עבודה? 3 צעדים מיידיים
אם נפצעתם בתאונת עבודה, אל תבזבזו זמן.
- פנו לביטוח לאומי: זהו הצעד הראשון והחשוב ביותר, מכיוון שביטוח לאומי מכיר בכם כנפגעי תאונת עבודה, ללא קשר לשאלת האחריות של המעסיק. הוא ישלם "דמי פגיעה" (משכורת) עבור 90 הימים הראשונים בהם לא תוכלו לעבוד, ונכות זמנית לתקופת השיקום. אם תישאר נכות צמיתה, תקבלו קצבה או מענק. תביעת העובד במקרה זה, למשל, כבר "הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ונקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% בכף יד שמאל ו-10% נכות נפשית".
- פנו לעוךך דין נזקי גוף: אתם צריכים עורך דין שעוסק בתביעות נזיקין, ולא רק פלת"ד. הוא יודע איך לאסוף ראיות לאחריות הגורם לתאונה.
- אספו ראיות על הרשלנות: צלמו את מקום התאונה ואת כלי העבודה המעורבים. רשמו שמות של עובדים אחרים שראו את התאונה. האם עוד עובדים פועלים ללא הדרכה מסודרת? כל פרט כזה יעזור לבסס את תביעת הרשלנות.
לסיכום: יש מגוון דרכים להשיג פיצויים במקרים של תאונות עבודה
כעורך דין ביטוח לאומי ונזקי גוף שטיפל ומטפל בנפגעי תאונות עבודה, אני מבין את התסכול העצום. אתם מרגישים ששיחקו בכם "פינג-פונג" בין חברת הביטוח לבין המעסיק, כשבפועל אתם אלו שנפגעתם.
אני כאן כדי לבחון את התיק שלכם, לאתר את אחריות הגורם לתאונה, בין אם זה אחריות המעסיק או כל גורם אחר, ולהילחם על הפיצוי המלא שמגיע לכם במסלול הנכון. צרו קשר עוד היום לבדיקת המקרה שלכם.
רוצים לקרוא עוד?
נפצעתם ממלגזה? בית המשפט קבע בספטמבר 2025: זו תאונת דרכים שמזכה בפיצויים
נפצעתם בתאונת מלגזה בעבודה ללא רישיון? אל תוותרו; זו הדרך לקבל פיצוי
