מאמר זה עוסק בפסק דינו של כב' השופט צבי ויצמן מיום 16/10/2025 בתיק רע"א 22594-09-25, אשר הורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום רפואת הכאב, בתביעה לפיצויים שמתנהלת מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (חוק הפלת"ד)
הכאב שלכם אמיתי. זהו המשפט שכל אדם הסובל מכאב כרוני מייחל לשמוע. עבור מיכל (שם בדוי), שנפגעה בתאונת אוטובוס, המשפט הזה לא היה קלישאה – הוא היה חבל הצלה. מיכל סבלה מכאבים בלתי פוסקים, כאלה שחייבו אותה לטיפול מתמשך במרפאת כאב ולהחזקת רישיון לקנאביס רפואי. אך כשהגישה את תביעתה, היא נתקלה בקושי לא צפוי. בית משפט השלום, שם נוהלה תביעתה, דחה פעם אחר פעם את בקשתה לזכות הבסיסית ביותר: להוכיח את תביעתה בדרך של מינוי מומחה שיוכל להבין את סבלה, מומחה בתחום הכאב. תביעת כאב כרוני בעקבות תאונה היא לעיתים קרובות מאבק להוכחת הבלתי נראה, ומיכל כמעט איבדה תקווה.
אך היא לא ויתרה. במאבק עיקש שהגיע עד לבית המשפט המחוזי, התקבלה לבסוף החלטה מכוננת ומלאת חמלה. בפסק דין תקדימי (רע"א 22594-09-25 פלונית נ' דן באר שבע תחבורה (2016) בע"מ ואח'), קבע כבוד השופט צבי ויצמן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ביום 16 באוקטובר 2025, כי סבלה של מיכל ראוי לבדיקה מעמיקה. הוא קיבל את ערעורה והורה על מינוי מומחה לכאב. פסק הדין הזה אינו רק ניצחון אישי למיכל; הוא הצהרה ברורה לכל נפגע תאונה: הכאב הכרוני שלכם הוא פגיעה אמיתית, ובית המשפט מכיר בזכותכם להוכיח אותה.
המסע של מיכל: מתאונת אוטובוס למאבק על ההכרה בכאב
הכל התחיל ב-1 ביוני 2018. מיכל נסעה באוטובוס של חברת אוטובוסים ידועה, שהיה מעורב בתאונת דרכים. כמו נפגעים רבים, היא הגישה תביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד. היא לא ביקשה דבר חריג; היא ביקשה למנות מומחים שיעריכו את נזקיה – בתחום האורתופדי, הנוירולוגי, ובתחום הכאב. היא צירפה תיעוד רפואי ברור: ביקורים חוזרים ונשנים במרפאת כאב ורישיונות לשימוש בקנאביס רפואי. היא סבלה, והיו לה קבלות.
לא מספיק: הדחייה הראשונה והתחושה שלא מאמינים לך
לתדהמתה, בית משפט השלום (הערכאה הראשונה) קיבל את הבקשה רק באופן חלקי. הוא הסכים למנות מומחה אורתופדי, אך דחה את הבקשות למומחה נוירולוגי ולמומחה כאב. הנימוק? בית המשפט קבע כי לא מצא ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הכאב.
עבור מיכל, זו הייתה סטירת לחי. המערכת אמרה לה, למעשה, שהתיעוד ממרפאת הכאב והשימוש בקנאביס כשלעצמם אינם מצדיקים מומחה. בית המשפט נימק את החלטתו בקביעה כי לא הוכחה תסמונת כאב כרונית הנבדלת מהפגיעה האורתופדית. במילים פשוטות: הכאב שלך הוא רק סימפטום של הבעיה בגב, לא בעיה בפני עצמה. התחושה הזו, שלא מאמינים לך, שהסבל שלך לא נחשב כישות נפרדת, היא לעיתים קשה יותר מהכאב הפיזי עצמו.
יחד עם זאת, בית המשפט השאיר פתח קטן של תקווה: ככל ויוצג תיעוד עדכני ורלבנטי נוסף רכיבים אלה של הבקשה ייבחנו בשנית. מיכל נאחזה בפתח הזה.
זה לא התחום שלי: כשהמומחה האורתופד פותח את הדלת
ההליך המשיך, והמומחה האורתופד שמונה מטעם בית המשפט, ד"ר אליהו אדר, בדק את מיכל. בחוות דעתו, הוא תיאר את תלונותיה: יש כאבים תמידיים בגב עד כדי צורך בקנאביס רפואי. הוא הכיר בכך שהיא טופלה בפיזיותרפיה ותרופות, עד כדי שימוש בקנאביס רפואי. לבסוף, הוא קבע לה נכויות אורתופדיות בשיעור משוקלל של 14.5%, ומתוכן ייחס 9.5% לתאונה הראשונה.
אבל. וזה אבל גדול: חוות הדעת האורתופדית התייחסה לעצמות ולמפרקים, אך היא לא נתנה מענה לשאלת הכאב הכרוני כמצב נפרד, ובעיקר – היא לא התייחסה לקנאביס.
משכך, נשלחו למומחה שאלות הבהרה. אחת השאלות הייתה ישירה ונוקבת: האם נכון כי המלצות הרופאים לטיפול [בקנאביס]… תואמים את מצבה… ומדובר בטיפול סביר ומקובל?
תשובתו של המומחה האורתופד הייתה הרגע ששינה את כל התמונה. הוא ענה בכנות: נושא הטיפול בקנאביס אינו בתחום ההתמחות שלי. ואז הוסיף משפט מכריע: למיטב ידיעתי קיימים גורמים אפשריים נוספים המביאים את המטופל לבקש טיפול זה… לפעמים גם ללא קשר בלעדי וישיר לבעיה אורתופדית.
זו הייתה ההודאה. המומחה של בית המשפט בעצמו אמר: יש כאן משהו שדורש קנאביס, וזה כנראה לא (או לא רק) הבעיה האורתופדית שאני איבחנתי. הוא יצר ואקום מקצועי, והצביע בעצמו על הצורך במומחה נוסף.
הדחייה השנייה והערעור: הכאב לא נעלם, הוא רק התגבר
חמושה בתשובתו של המומחה, וכן בתיעוד רפואי עדכני שהוכיח כי היא ממשיכה בטיפול במרפאת כאב ומקבלת רישיונות קנאביס בתוקף, הגישה מיכל בקשה חוזרת למינוי מומחה כאב. היא הציגה נסיבות חדשות בדיוק כפי שבית המשפט ביקש.
להפתעתה, בית משפט השלום דחה את הבקשה בפעם השנייה. הוא קבע כי הבקשה נעדרת בסיס וכי העובדה שהיא סובלת מכאב ומשתמשת בקנאביס עדיין לא מצדיקה מינוי מומחה, כי חסרה לה תסמונת כאב כרונית נפרדת.
מיכל לא ויתרה. היא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.
ניצחון בבית המשפט המחוזי ומשמעותו: מיכל קיבלה את האפשרות להוכיח שתסמונה הכאב נגרמה מתאונות הדרכים
בבית המשפט המחוזי, הסיפור השתנה. השופט צבי ויצמן קרא את התיק, הבין את העובדות, ובניגוד לערכאה הקודמת – הוא הבין שקיימת, לכל הפחות, ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום הכאב.
השופט קיבל את הערעור. הוא ביטל את החלטת בית משפט השלום, והחזיר אליו את התיק עם הנחיה ברורה למנות מומחה בתחום רפואת הכאב.
מדוע השופט קיבל את הערעור? ההיגיון המשפטי מאחורי ההכרה בסבל
הנימוקים של השופט ויצמן הם שיעור חשוב באמפתיה משפטית ובצדק:
- הנטל הוא על בית המשפט לעזור לנפגע: השופט קבע כי בתביעות לפי חוק הפלת"ד, מינוי מומחה הוא דרכו היחידה של בעל דין להוכיח את נזקו. לכן, בית המשפט צריך לנהוג במשנה זהירות לפני שהוא דוחה בקשה כזו.
- עדיף למנות בספק מאשר לדחות בוודאות: השופט הזכיר עיקרון חשוב: אף כאשר מתעורר ספק באשר לצורך במינוי… יש מקום להעדיף את המינוי על דחית הבקשה. אם יתברר שאין נכות, מקסימום יחייבו את התובע בהוצאות. אבל אם דוחים את הבקשה, נגרם לנפגע נזק בלתי הפיך.
- היו גם היו נסיבות חדשות: בניגוד לקביעת השלום, השופט ויצמן פסק שתשובותיו של המומחה האורתופד הן בהחלט נסיבות חדשות. העובדה שהאורתופד אמר זה לא התחום שלי ורמז שהצורך בקנאביס לא נובע בהכרח בפגיעה האורתופדית – היא הראיה החדשה שנדרשה.
- הכרה בקיום כפול של נכויות: זהו לב הפסיקה. השופט קבע כי הפסיקה מכירה במקרים מעורבים. אדם יכול לסבול גם מבעיה אורתופדית ספציפית וגם, במקביל, מתסמונת כאב כרונית. האורתופד טיפל בראשונה, אך אין זה אומר שהשנייה לא קיימת.
- השילוב הוא שקובע: השופט סיכם וקבע כי השילוב של כל הנסיבות יחד – הטיפול המתמשך במרפאת כאב, השימוש בקנאביס, חוות הדעת האורתופדית שלא קבעה נכות בכאב, ותשובותיו המתחמקות של האורתופד – כל אלה יחד יש בהן ללמד על אפשרות לקיומה של נכות בתחום הכאב. ודי ב'אפשרות' הזו כדי למנות מומחה.
אם אתם רוצים להצליח להוכיח שהכאבים מהם אתם סובלים לאחר תאונה, הם תסמונת כאב כרונית שנגרמה מהתאונה ולקבל פיצוי גם בגין הכאב הכרוני, כדאי שתלמדו היטב את הנימוקים של השופט וייצמן שהובאו כאן. קראו שוב את הפסקה האחרונה וודאו שהבנתם איך מיישמים את הדברים גם על העניין שלכם. ככה תצליחו! זה לא מסובך, אבל דורש היכרות עם הפסיקה.
מרגישים כמו מיכל? סובלים מכאב כרוני אחרי תאונה וחוששים שלא תזכו להכרה?
אם גם אתם צריכים לנהל תביעה על כאב כרוני בעקבות תאונה וחוששים להיקלע למצב דומה, דעו שיש מה לעשות. הניצחון הזה מוכיח שעם הראיות הנכונות והייצוג המשפטי המדויק, אפשר לגרום לבית המשפט להקשיב ולהכיר בכאב שלכם. אל תישארו לבד עם הסבל. צרו קשר עם משרד עו"ד צבי הלוי לבחינת התיק שלכם ולבניית אסטרטגיה משפטית שתשיג לכם את הפיצוי המגיע לכם.
מה המשמעות של המקרה של מיכל עבורך? (מוסר השכל)
אם אתם נמצאים במצב דומה, יש שלוש מסקנות אופרטיביות שאתם חייבים לקחת מפסק הדין הזה:
- אל תוותרו אחרי דחייה ראשונה (או שנייה): בית המשפט קבע במפורש שהחלטה בעניין מינוי מומחים היא החלטת ביניים שניתנת לשינוי. אם הבקשה שלכם נדחתה, ניתן לשוב ולעתור בבקשה חדשה בהמשך ההליך בצירוף ראיות חדשות.
- ראשית ראיה היא המפתח, לא הוכחה מלאה: אתם לא צריכים להוכיח לבית המשפט שיש לכם נכות עקב תסמונת כאב כרוני. אתם רק צריכים להוכיח שיש אפשרות כזו. הפסיקה מדגישה כי די בקיומה של אפשרות שהמבקש סובל מנכות, כדי לבסס את הדרישה לראשית ראיה. תיעוד מתמשך ממרפאת כאב ושימוש בקנאביס הם בהחלט חלק מראשית הראיה הזו.
- השתמשו במומחים הקיימים כדי להצביע על החסר: שאלות ההבהרה שנשלחו למומחה האורתופדי, חשפו את האמת כשהוא הודה שזה לא התחום שלו, הוא למעשה אישר את הצורך במומחה אחר. אם מונה לכם מומחה בתחום אחד (כמו אורתופדיה), והוא מתעלם מתלונות הכאב שלכם או כותב שאינו יכול להתייחס אליהן – זו הראיה החדשה שלכם לבקש מומחה כאב.
ניהול תביעה על כאב כרוני בעקבות תאונה דורש אסטרטגיה משפטית מתוחכמת. המטרה היא להוכיח שהכאב שלכם הוא לא רק סימפטום, אלא פגיעה נפרדת, אחרת, ישות רפואית עצמאית המזכה בפיצוי.
לקריאה נוספת אודות ניהול תביעות תאונות דרכים, לחצו כאן.
שאלות ותשובות בנושא מינוי מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב בתיקי תאונות דרכים – בעקבות פסק הדין
מהי תסמונת כאב כרוני (CRPS) וכיצד היא מתפתחת אחרי תאונת דרכים?
פסק הדין אינו מגדיר ספציפית CRPS, אך הוא דן בהרחבה בתסמונת כאב כרונית. מהעובדות עולה כי זוהי תסמונת שיכולה להתפתח לאחר פגיעה פיזית (כמו תאונת אוטובוס) ולהמשיך ולהתקיים כבעיה נפרדת ועצמאית, גם במקביל לפגיעה הפיזית המקורית (כמו בעיית גב אורתופדית). במקרה זה, התסמונת באה לידי ביטוי בכאבי גב תחתון כרוניים ותלונות מתמשכות על כאבים מאז התאונה.
לחצו כאן לקריאה נוספת על תסמונת CRPS.
איך מוכיחים בבית משפט נזק בלתי נראה כמו כאב כרוני, ומה תפקידו של מומחה כאב?
כדי להוכיח נזק כזה בתיק תאונת דרכים שמתנהל לפי חוק הפלת"ד, יש לבקש מבית המשפט למנות מומחה רפואי בתחום הכאב. כדי שבית המשפט יאשר זאת, יש להציג ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום זה. פסק הדין מראה שראשית ראיה זו יכולה להיות מורכבת משילוב של כמה גורמים:
- תיעוד על טיפול עקבי ומתמשך במרפאת כאב (במקרה זה, עד שנת 2025).
- רישיונות עדכניים לשימוש בקנאביס רפואי לטיפול בכאב.
- חוות דעת של מומחה קיים (כמו אורתופד) שאינה מתייחסת להשלכות הכאב הכרוני כנכות נפרדת.
- תשובות מאותו מומחה שבהן הוא מבהיר שנושא הכאב הכרוני (ובמיוחד הטיפול בקנאביס) אינו בתחום מומחיותו וכי ייתכנו גורמים נוספים לכאב שאינם קשורים לפגיעתו הישירה.
תפקידו של מומחה הכאב שימונה הוא לבחון את כל אלה ולקבוע האם אכן קיימת נכות נפרדת בתחום הכאב, והאם קיים קשר סיבתי (קש"ס) בינה, בין התאונה ובין השימוש בקנאביס.
האם ניתן לקבל פיצוי על הוצאות לטיפול בקנאביס רפואי במסגרת תביעת נזיקין?
פסק הדין אינו פוסק פיצוי כספי (זוהי החלטה על מינוי מומחה), אך הוא בהחלט מכיר באפשרות שטיפול בקנאביס רפואי הינו רכיב מרכזי בהערכת הנזק. השימוש בקנאביס היה אחת הראיות המרכזיות שהוצגו לבקשה. יותר מכך, אחת הסיבות המרכזיות למינוי מומחה הכאב הייתה שהמומחה האורתופדי הודה שאינו מבין בטיפול בקנאביס. בית המשפט קבע במפורש כי מומחה הכאב החדש יצטרך לבחון אם קיים קש"ס בין התאונה לכאבי המבקשת והשימוש בקנאביס. הכרה זו היא צעד משמעותי בדרך לקבלת פיצוי עתידי על הוצאות הטיפול.
הכאב שלכם אמיתי – הגיע הזמן להילחם על ההכרה בו
פסק הדין הזה הוא תזכורת עוצמתית: אל תתנו לאף אחד לומר לכם שהכאב שלכם לא נחשב או שהוא רק בראש שלכם. תביעה על כאב כרוני בעקבות תאונה היא הליך מורכב, כי היא דורשת להוכיח את הבלתי נראה. המקרה של מיכל מוכיח שבעזרת איסוף ראיות נכון, הצגת התיעוד הרפואי העדכני, ושימוש חכם בתשובות של מומחים קיימים, ניתן לנצח את המערכת ולקבל את ההכרה המגיעה לכם.
אם אתם סובלים מכאב כרוני מתמשך בעקבות תאונה, אל תחכו. צרו קשר עוד היום עם משרד עורך דין צבי הלוי. אנחנו כאן כדי להקשיב, להאמין לכם, ולבנות את התיק שיוכיח את מה אתם כבר יודעים – הכאב שלכם אמיתי, והגיע הזמן לקבל עליו פיצוי.
