מאמרים

זהו סיפורו של דני, סיפור שיכול היה להיות של כל אחד מאיתנו. לאחר 44 שנות עבודה מסורות באותו מפעל, משנת 1977 ועד

זהו סיפורה של איילת (שם בדוי), עובדת בנק שחייה השתנו ביום אחד. לאחר שנשאה ציוד משרדי כבד שכלל מכונת למינציה ותיק חומרים

הודעת הדחייה מהמוסד לביטוח לאומי מרגישה כמו אגרוף בבטן. אחרי עשרות שנים של עבודה קשה, שבהן שחקתם את הגוף יום יום, המערכת

אליהו (שם בדוי), גבר יליד 1954, שם את כל מבטחו וחסכונותיו בטיפול שיניים מורכב שאמור היה לשקם את פיו ולהחזיר לו את

הרגע שבו דנה (שם בדוי) גילתה שהיא מקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי לא היה רגע של הקלה, אלא של בושה עמוקה.

תאונת דרכים קלה. פגיעת 'צליפת שוט'. כך לפחות חשב יוסי (שם בדוי), גבר בן 39, שנקלע לתאונה שנראתה בתחילה שגרתית. אך מה

עבור כל בעל עסק, הקו המפריד בין הקרבה אישית להצלחה מקצועית הוא דק מנייר. משקיעים את הנשמה בעסק, מקבלים החלטות יומיומיות שמשפיעות

האיש בכיסא הממונע מול חומת הבירוקרטיה   ברוך (שם בדוי), יליד 1956, מנווט את עולמו מתוך כיסא גלגלים ממונע. עבורו, הכיסא אינו

כנס רופאים יוקרתי במלון פאר באילת. בסוף יום ארוך של הרצאות, האורחים מתרווחים במופע ערב. האולם חשוך, האווירה נעימה, אך עבור ד"ר

מה קורה כשהמציאות הרפואית שלך מתנגשת חזיתית עם החלטה של ועדה רפואית? עבור רבים, המאבק על הכרה באובדן כושר השתכרות הוא מסע