זו היתה יכולה להיות עוד שגרת בוקר רגילה, עוד יום עבודה בחנות. אבל ברגע אחד, הכול משתנה. רעש המסור, כאב חד, וחיים שלמים שעומדים מלכת. עבור פטריק (שם בדוי), עובד בחנות דגים, הרגע הזה הפך למסע ארוך ומתסכל נגד המעסיק שלו. מסע שהתחיל בתחושת עוול צורבת והסתיים בניצחון משפטי ופיצוי משמעותי. פסק דין שניתן לאחרונה (ת"א 15111-10-23, בית משפט השלום בבאר שבע, בפני כב' השופט הבכיר אור אדם, ניתן בתאריך 05 אוקטובר 2025) שפך אור על המציאות הכואבת של תאונות עבודה והדגיש את אחריותו הכמעט מוחלטת של המעסיק. אם גם אתם חוויתם פגיעה בעבודה, הגשת תביעת תאונת עבודה היא אולי הצעד החשוב ביותר שתעשו עבור עתידכם, וסיפורו של פטריק מוכיח שצדק הוא אפשרי.
התובע, פליט במעמד ארעי
במרכז הסיפור שלנו ניצב פטריק, אדם בשנות ה-40 לחייו, פליט במעמד תושבות זמנית. עבורו, העבודה בחנות הדגים בשוק בבאר שבע הייתה יותר מסתם פרנסה; היא הייתה עוגן במציאות חיים רעועה. הוא עבד שם מספר שנים, צבר ניסיון, והכיר כל פינה בעסק. אך דווקא מעמדו הפגיע והיותו עובד מנוסה, הפכו אותו לחשוף יותר לסיכונים שהמעסיק בחר להתעלם מהם.
רגע התאונה: "שיטת עבודה בלתי בטיחותית בעליל"
ביום ה-19 ביוני 2019, חייו של פטריק השתנו. במהלך יום עבודה שגרתי, הוא התבקש לחתוך דגים באמצעות מסור חשמלי. אך המסור הזה היה מלכודת: מגן הבטיחות שלו לא היה מותקן. ברגע אחד של חוסר תשומת לב, אצבעו של פטריק נפגעה והגליל העליון באצבע בידו השמאלית נקטע. פציעה כואבת, מדממת, שניתן היה למנוע בקלות.
כפי שהתברר בבית המשפט, לא הייתה זו טעות חד-פעמית. זו הייתה שיטה.
הקונפליקט בבית המשפט: רשלנות מעסיק תאונת עבודה מול ניסיון להטיל אשמה
כאשר הגיש פטריק תביעת תאונת עבודה נגד המעסיק שלו, הוא נתקל בחומת הכחשה. המעסיק טען בתחילה שהיה למסור מגן, וכי פטריק, כעובד מנוסה, "בחר לעבוד ללא מגן". זוהי טענה קלאסית המנסה להטיל את מלוא האשמה על העובד הפצוע, לגרום לו להרגיש אשם בפציעה של עצמו.
אך החקירה בבית המשפט חשפה תמונה אחרת לחלוטין. המעסיק עצמו הודה כי "ישנם מקרים שבהם מתבצע החיתוך באמצעות המסור ללא רכיב הגידור", במיוחד כשמדובר בדגים טריים. פטריק העיד שזה בדיוק מה שהוא עשה ברגע התאונה – חתך דגים טריים.
בית המשפט קבע נחרצות כי הוא מעדיף את עדותו של פטריק. אך חשוב מכך, השופט קבע כי גם אם היה מדובר בדגים קפואים, "עצם שיטת העבודה לפיה מדי פעם מסירים את המגן למסור, ומתבצע חיתוך בסמוך למסור ללא כל מגן – היא שיטת עבודה מסוכנת ביותר".
ההכרעה: בית המשפט קובע "רשלנות קשה" של המעסיק
פסק הדין היה חד וברור. בית המשפט קבע כי מדובר ב"מכונה מסוכנת, ובשיטת עבודה בלתי בטיחותית בעליל". נקבע כי המעסיק התרשל באופן קשה בכך שנהג להסיר את המגן ולדרוש מעובדיו לנסר דגים ללא ההגנה הנדרשת.
זוהי הנקודה החשובה ביותר עבור כל עובד: בית המשפט תמך את קביעתו בפסק דינו המכונן של בית המשפט העליון בע"א 1815/09 סופריור כבלים בע"מ נ' שמעון אלבז וציין כי "חובת הזהירות של מעביד כלפי עובדיו מחייבת את המעביד לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים. מעביד חייב לצפות את התרחשות הנזק שנגרם ולפעול למניעתו, באמצעות גידור מספק של המכונה, פיקוח מתאים על שיטות העבודה והדרכה ראויה. על הגידור למנוע כל מגע גופני של העובד עם החלק המסוכן במכונה, וחובת הגידור היא מוחלטת, והיא נועדה להגן אף על עובד רשלן".
ומה לגבי "אשם תורם"? הפחתה מינורית של 5% בלבד
אחד החששות הגדולים ביותר של עובדים שנפגעו הוא השאלה: "אבל אולי זו גם קצת אשמתי?". המעסיק אכן טען כי פטריק היה עובד מנוסה שהכיר את המסור ואת סכנותיו, ולכן חוסר הזהירות שלו הוא שגרם לתאונה.
בית המשפט התייחס לטענה זו בכובד ראש. הוא הכיר בכך שפטריק אכן היה עובד מנוסה "שהכיר היטב את המסור על סכנותיו, ולכן כנראה לא נזהר בעת האירוע". על בסיס זה, נקבע לפטריק "אשם תורם" – כלומר, הכרה בכך שגם להתנהלותו הייתה תרומה מסוימת לתאונה.
אך כאן מגיעה הנקודה המכרעת: בית המשפט הדגיש כי יש לצמצם בהטלת אשם תורם על עובדים, מתוך הבנת פערי הכוחות בינם לבין המעסיק. לכן, בית המשפט קבע אשם תורם "מינורי בשיעור של 5% בלבד". המסר ברור: גם אם הרגשתם שיכולתם לפעול אחרת, האחריות המרכזית והכמעט מוחלטת לבטיחותכם מוטלת על המעסיק.
הסיפור של פטריק מהדהד גם אצלך? אם נפצעת בעבודה, הגשת תביעת תאונת עבודה היא הדרך שלך לקבל צדק ופיצוי. אנו במשרד עו"ד צבי הלוי מכירים את התהליך ועושים ככל הניתן כדי לחסוך ממך את הכאב ואת הבלבול. צור קשר עוד היום לבחינת התיק שלך.
מה הסיפור של פטריק אומר עבורך? האנטומיה של הפיצוי
הניצחון של פטריק לא היה רק סמלי. בית המשפט חייב את הנתבע לשלם לו סכום כולל של 224,000 ₪, בצירוף 54,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות. אבל איך הגיעו לסכום הזה? הבנת "ראשי הנזק" חיונית כדי להבין את מלוא הפיצויים בתאונת עבודה.
פירוק הפיצוי: כך חושב הסכום הסופי
הסכום שנפסק אינו שרירותי, אלא מורכב מחישוב מדוקדק של כל הנזקים שנגרמו לפטריק:
- כאב וסבל (נזק לא ממוני): 55,000 ₪ זהו פיצוי על הסבל הפיזי, עוגמת הנפש והצלקות (הפיזיות והנפשיות) שהותירה התאונה. בית המשפט הכיר בנכותו הרפואית המשוקללת של פטריק (9.75%, המורכבת מנכות אורתופדית ונפשית) ופסק לו סכום זה.
- הפסדי שכר לעבר: 80,000 ₪ פיצוי על התקופה שבה פטריק לא יכול היה לעבוד או עבד חלקית. נקודה קריטית כאן הייתה סוגיית השכר. המעסיק הציג שכר מדווח נמוך, אך פטריק טען שקיבל תשלומים נוספים "במזומן". למרות הנטל הכבד להוכיח זאת, בית המשפט השתכנע שפטריק הצביע על אי-התאמות וקבע כי שכרו האמיתי היה גבוה ב-15% מהמדווח. זוהי קביעה דרמטית עבור עובדים רבים שמועסקים בתנאים דומים.
- הפסדי שכר לעתיד (גריעה מכושר ההשתכרות): 112,000 ₪ זהו הרכיב המשמעותי ביותר, הצופה פני עתיד. בית המשפט קבע כי הפגיעה באצבע, עבור עובד ללא השכלה, העובד בעבודה פיזית, פוגעת ביכולתו להשתכר בעתיד. נקבעה "גריעה ביכולת ההשתכרות" של 8%. הפיצוי חושב עד גיל 67, אך הופחת מעט בשל היות פטריק תושב ארעי.
- עזרה והוצאות: 10,000 ₪ פיצוי גלובלי על הוצאות רפואיות, נסיעות לטיפולים ועזרת צד ג' שנדרש לה פטריק בתקופת ההחלמה.
החישוב הסופי: סך כל הנזקים עמד על 257,000 ₪. מכאן, הופחתו 5% "אשם תורם" (הסכום ירד ל-244,000 ₪). לבסוף, נוכו תשלומים שקיבל פטריק מהמוסד לביטוח לאומי (כ-20,000 ₪). התוצאה הסופית לתשלום: 224,000 ₪.
שאלות ותשובות מרכזיות בנושא תביעת תאונת עבודה בעקבות פסק הדין
שאלה: מהן הזכויות המיידיות שלי מול ביטוח לאומי אחרי תאונת עבודה?
תשובה: פסק הדין אינו מפרט את ההליך המיידי מול ביטוח לאומי, אך הוא מאשרר נקודה קריטית: המסלול מול ביטוח לאומי (שממנו נוכו כ-20,000 ₪ בסוף החישוב) הוא מסלול נפרד וראשוני. הוא נועד לספק דמי פגיעה ראשוניים ולקבוע נכות. עם זאת, הוא אינו סוף פסוק ואינו מונע ממך לתבוע את המעסיק בנפרד. לקריאה נוספת על זכויות נפגעי עבודה, לחץ כאן.
שאלה: האם אני יכול לתבוע את המעסיק שלי בנוסף לתביעה לביטוח לאומי, ומה ההבדל ביניהן?
תשובה: בהחלט כן. סיפורו של פטריק הוא ההוכחה לכך. תביעת תאונת עבודה נגד המעסיק היא הליך נזיקין נפרד לחלוטין. ההבדל המהותי הוא שביטוח לאומי מפצה על אובדן הכנסה ונכות לפי נוסחאות קבועות, בעוד שתביעת נזיקין נגד המעסיק מאפשרת לקבל פיצוי מלא על כלל הנזקים, כולל רכיבים שביטוח לאומי לא מכסה, כמו "כאב וסבל", ופיצוי מלא על הפסדי שכר עתידיים. כפי שראינו, הסכומים שהתקבלו מביטוח לאומי פשוט מקוזזים מהפיצוי הסופי.
שאלה: מהי "רשלנות מעסיק" ואיך מוכיחים אותה בבית המשפט?
תשובה: "רשלנות מעסיק" היא הפרה של חובתו החוקית לספק סביבת עבודה בטוחה. בפסק הדין הזה, הרשלנות הוכחה במספר דרכים:
- הוכחת המצב המסוכן: התובע הוכיח שהמסור הופעל ללא מגן בטיחות.
- הוכחת "שיטת עבודה": הוכח שלא מדובר בטעות רגעית, אלא ב"נוהג" ו"שיטת עבודה בלתי בטיחותית בעליל" שהמעסיק היה מודע לה ואף אישר אותה (לצורך חיתוך דגים טריים).
- הפרת חובה חוקית: בית המשפט קבע כי המעסיק הפר את חובת הגידור המוחלטת שלו, שנועדה להגן אפילו על עובד רשלן.
מהו "אשם תורם", והאם העובדה שהייתי יכול להיות זהיר יותר שוללת ממני פיצוי?
תשובה: "אשם תורם" היא טענה משפטית שלפיה גם לעובד הייתה תרומה מסוימת לקרות התאונה, למשל, עקב חוסר זהירות. פסק הדין של פטריק מוכיח בצורה מוחצת: אשם תורם אינו שולל פיצוי. הוא רק עלול להפחית אותו באחוז מסוים. במקרה זה, למרות שבית המשפט הכיר בכך שפטריק היה עובד מנוסה שכנראה לא נזהר, הוא הטיל עליו 5% אשם בלבד. זהו מסר רב עוצמה: אל תתנו לספקות עצמיים ולתחושת אשמה למנוע מכם לדרוש את מה שמגיע לכם.
אל תעבור את זה לבד
אם גם אתם נפגעתם, אם גם אתם מרגישים שהעולם התהפך עליכם, הצעד הראשון לקבלת הפיצוי המגיע לכם, מתחיל כאן.
הגשת תביעת תאונת עבודה היא הליך מורכב המערב סוגיות משפטיות, עובדתיות ורפואיות. במשרד עורכי הדין צבי הלוי צברנו ניסיון בניהול תביעות מעין אלו.
אנו מזמינים אותך לפגישת ייעוץ ראשונית, ללא התחייבות.
